השוואת תוצאות ביומטריה עינית בביצוע בדיקה חד עיינית לעומת דו עיינית והשפעתה על חישוב עדשה לניתוח קטרקט

במחקר זה אנו בחננו את השפעת המדידה החד עינית לעומת הדו עינית על מדדים ביומטריים, ובעיקר על קימורי הקרנית וגובה הצילינדר.

שם המנחות: ד"ר הדס בן אלי וגברת קרן סולומון

הקדמה: מדידות ביומטריות הכוללות: אורך גלגל העין, עומק הלשכה הקדמית, קימורי הקרנית (Ferreira et al., 2017; Meyer et al., 2019) חיוניות לשם השתלת עדשה שתקנה ראייה מיטבית בעת ניתוח קטרקט. מחקר זה יבחן את השפעת המדידה הביומטריות המבוצעת באופן חד-עיני לעומת דו-עיני בנבדקים בריאים ועם קטרקט.

שיטות: גויסו נבדקים (בגילאי 20-85 שנים) עם ובלי קטרקט המטופלים במרכז הרפואי הדסה עין כרם. בוצעו בדיקות חדות ראייה (לוח סנלן) מבחן כיסוי-גילוי לשלילת פזילה ומדידות ביומטריות במכשירIOLMaster700  בצורה חד עינית ודו עינית. השוואת הפרמטרים של שתי העיניים בין מדידה חד עינית ודו עינית ובין נבדקים עם וללא קטרקט בוצעה ע"י מבחןT . קורלציה פירסון בחנה קשר בין גיל להפרש בין המדידה החד והדו עינית.

תוצאות: השתתפו במחקר 56 נבדקים שלכל נבדק נכללו שתי העיניים בחישובים (גיל ממוצע 60.1± 21.3 שנים, 63% נשים), מתוכם 47 עיניים עם קטרקט ו-65 ללא קטרקט. בכלל הנבדקים ממוצעי קריאות הקרטומטר ((K Steep שנמדדו במדידה דו עינית (44.36±2.13D) נמצאו פחות קמורות לעומת מדידה חד עינית (44.42±2.17D, p<0.02). בקריאות flat K לא נמצא הבדל בין מדידה חד עינית לעומת דו עינית (p=0.23).

מסקנות: קימור הקרנית K Steep נמצאו גבוהים יותר במדידה חד עינית. לממצאים אלו יכולה להיות השפעה על חישוב העדשה המושתלת בניתוח קטרקט, ולכן יש לקבוע פרוטוקול ברור לאופן מדידה ביומטרית בכל מכשיר.