במחקר זה אנו בחננו את השפעת המדידה החד עינית לעומת הדו עינית על מדדים ביומטריים, ובעיקר על קימורי הקרנית וגובה הצילינדר.

שם המנחות: ד"ר הדס בן אלי וגברת קרן סולומון

הקדמה: מדידות ביומטריות הכוללות: אורך גלגל העין, עומק הלשכה הקדמית, קימורי הקרנית (Ferreira et al., 2017; Meyer et al., 2019) חיוניות לשם השתלת עדשה שתקנה ראייה מיטבית בעת ניתוח קטרקט. מחקר זה יבחן את השפעת המדידה הביומטריות המבוצעת באופן חד-עיני לעומת דו-עיני בנבדקים בריאים ועם קטרקט.

שיטות: גויסו נבדקים (בגילאי 20-85 שנים) עם ובלי קטרקט המטופלים במרכז הרפואי הדסה עין כרם. בוצעו בדיקות חדות ראייה (לוח סנלן) מבחן כיסוי-גילוי לשלילת פזילה ומדידות ביומטריות במכשירIOLMaster700  בצורה חד עינית ודו עינית. השוואת הפרמטרים של שתי העיניים בין מדידה חד עינית ודו עינית ובין נבדקים עם וללא קטרקט בוצעה ע"י מבחןT . קורלציה פירסון בחנה קשר בין גיל להפרש בין המדידה החד והדו עינית.

תוצאות: השתתפו במחקר 56 נבדקים שלכל נבדק נכללו שתי העיניים בחישובים (גיל ממוצע 60.1± 21.3 שנים, 63% נשים), מתוכם 47 עיניים עם קטרקט ו-65 ללא קטרקט. בכלל הנבדקים ממוצעי קריאות הקרטומטר ((K Steep שנמדדו במדידה דו עינית (44.36±2.13D) נמצאו פחות קמורות לעומת מדידה חד עינית (44.42±2.17D, p<0.02). בקריאות flat K לא נמצא הבדל בין מדידה חד עינית לעומת דו עינית (p=0.23).

מסקנות: קימור הקרנית K Steep נמצאו גבוהים יותר במדידה חד עינית. לממצאים אלו יכולה להיות השפעה על חישוב העדשה המושתלת בניתוח קטרקט, ולכן יש לקבוע פרוטוקול ברור לאופן מדידה ביומטרית בכל מכשיר.