במחקר זה ניסינולאפיין אישיות נבדקים עם קרטוקנוס בישראל, שבה המחלה שכיחה (Gordon-shaag et al.,, 2015). חילקנו שאלונים לנבדקים עם קרטוקנוס והשווינו את התוצאות שלהם בחולי קרטוקנוס יחסית לנתונים הקיימים בספרות באנשים בריאים.

שם המנחות: פרופ' אריאלה גורדון-שאג וגברת אריז אבו סעיד

הקדמה: מחלת קרטוקונוס היא מחלה בילטרלית א-סימטרית ופרוגרסיבית של הקרנית המאופיינת אשר מובילה לפגיעה בראייה (Davidson et al., 2014). נמצא שחולי קרטוקונוס עם ביטחון עצמי נמוך, פחות ידידותיים ומשתפים פעולה, פחות יציבים רגשית ובעלי יכולת שליטה עצמית נמוכה (Mannis et al., 2018). מחקר זה בוחן את הקשר בין אישיות מסוימת לקרטוקונוס ואת הפגיעה בצד הרגשי (Emotional) והצד התפקודי (Functional) של איכות החיים בחולים.

שיטות: השתתפו נבדקים בגילאים 18-50, חולים או חשודים בקרטוקונוס ללא מחלות רקע אחרות, שאובחנו בשנה האחרונה, ועם כל דרגות החומרה של קרטוקונוס (Belin et al., 2015), כולל נבדקים שעברו ניתוחי קרנית. הנבדקים עברו מיפוי קרנית (Sirius) ומלאו שאלון דמוגרפי, הבודק האישיות (HEXACO) ושבודק ההיבט הרגשי והתפקודי (KEPAQ). חומרת המחלה (ע"פי Belin) חושבה לכל עין (עין טובה וגרועה לפי חדות ראייה מתוקנת) ונבדקה קורלציה לשאלון KEPAQ. בוצעה קורלציה בין התוצאות של ששת הקטגוריות של אישיות משאלון HECAXO עם התוצאות של שאלון KEPAQ בצד התפקודי והצד הרגשי.

תוצאות: השתתפו במחקר17  חולי קרטוקונוס (77% גברים, ממוצע דירוג מחלה 1.36±0.95) בגיל ממוצע של 30.4±7.1 שנים, עם ממוצע Sphere -1.286±0.07D, צילינדר -2.28±0.06D , חדות ראייה 0.8±0.22 דצימל, עובי קרנית 433±70.15µm, קימור קדמי 6.09±1.23מ"מ, וקימור אחורי 4.92±1.48 מ"מ בעין הגרועה. נמצא קורלציה שלילית (R=-0.71, p<0.002) בין הצד התפקודי לבין הקטגוריה של Emotionality וקורלציה חיובית (R=0.58, p<0.02) בין הצד הרגשי לבין הקטגוריה של Openness to Experience. נמצאה קורלציה חיובית בין התוצאות של הצד התפקודי והתוצאות של הצד הרגשי (R=0.63, p<0.01). לא נמצאה קורלציה בין דירוג המחלה לפי Bellin לבין הצד הרגשי והצד התפקודי. לא נמצאה קורלציה בין שאלון KEPAK לכל אחת מהקטגוריות של חומרת המחלה (Bellin) בעין הטובה ובעין הגרועה.

מסקנות: בהתאם למחקרים קודמים ולתוצאות מחקר זה נמצא שיש השפעה של מחלת קרטוקונוס על חלק מקטגוריות האישיות. בנוסף, נמצאה השפעה חלקית על הצד התפקודי והצד הרגשי. דרוש מדגם גדול יותר לשם הסקת מסקנות משמעותיות.