הרשמה אונליין
כניסת סטודנטים ומרצים
הקדמה
תופעת הplacebo- הומצאה ע"י Henry Beecher במלחה"ע ה-2 (Beecher,1955) ומוגדרת כ"תרופה מזויפת", או טיפול ללא אפקט מוכח, הכוללמעקב אחר מצבו הרפואי של הפצייינט (1953,(Gaddum. נתינת הפלסיבו גורמת לעיתים לאפקט שלא היה מתרחש לולא נתיתנו והקשור למצבו הרפואי של הפציינט (Kienle and Kienle,1997). במחקר זה השווינו בין חדות ראייה עם מרשם habitual יחד עם מתן placebo (עדשות plano) לעומת מרשם habitual במשקפיים.
שיטות
השתתפו במחקר נבדקים בריאים עם מינימום חדות ראייה של 6/12 (סנלן) ועם ראיית עומק תקינה (40SOA, Paul Harris Randot test). בתחילה נבדקה חדות ראיה , יחד עם מרשם habitual. לאחר מכן נבדקה חדות הראייה עם עדשת 1.00+ על ה-habitual. מחצית מהנבדקים תחילה נבדקו עם עדשתplano +habitual והחצי השני נבדק תחילה עם habitual בלבד. הנבדקים לא היו מודעים למרשם עימו חדות הראייה נבדקת באף אחת מהבדיקות. השווינו בין תוצאות בדיקת חדות הראיה בשני המבדקים בעזרת T-test paired.
תוצאות
במחקר נבדקו 30 נבדקים בריאים (60 עיניים, 7 גברים ו-23 נשים) בטווח גילאים 18-35 (בגיל ממוצע 24.56±4.09 שנים(. נמצא כי נוכחות עדשת plano משפיעה על תוצאות חדות הראיה: חדות ראיה עם מרשם habitual+ plano הייתה טובה יותר (decimal1.22±0.17) מאשר רק עם מרשם habitual ( ; p<0.030.16±1.16decimal ).
מסקנות
מרשם placebo משפיע על חדות הראייה ולכן יכול להוות טיפול במצבים כמו hysterical amblyopia או לשמש לעזר בגילוי malingering.
