הקדמה:
בדיקת push away היא בדיקה חד עינית, עם התיקון המקסימלי של הנבדק בכדי למדוד את כמות האקומודציה המקסימלית ((Keirl, 2007. Monocular accommodative facility (MAF) היא בדיקה המודדת את היכולת לבצע שינויים מהירים בתגובה אקומודטיבית לגירוים שונים (2009 ,al. (Rosenfield et. השימוש בטלפון החכם גדל באופן דרמטי בשנים ומחקרים הראו כי שימוש מוגבר בטלפון החכם עלול לגרום לגידולים במוח, הפרעות שינה, יובש ו\או מצמוץ יתר (Kim et al., 2016), וקטרקט .(Lin, 2003) במחקר זה נשווה את התוצאות בין בדיקות אקומודטיביות על לוח מודפס לעומת טלפון חכם.
שיטות:
30 נבדקים 11)גברים( בריאים, עברו רפרקציה סובייקטיבית מלאה, בדיקת חדות ראייה לרחוק (לוח סנלן, לפחות 6/9) ולוח Jaeger לקרוב (לפחות 1J), cover test לרחוק ולקרוב עם תיקון, ו- ratio AC/A. בדיקת Push Away (PA) בוצעה לפני ואחרי צפייה בטלפון חכם, ובדיקת MAF בוצעה עם דף מודפס ועם טלפון חכם. הבדיקות בוצעו במרחק 40 ס"מ (מטרה בגודל שורה מעל ה-VA המקסימלית של הנבדק). כל בדיקה בוצעה שלוש פעמים וע"י בודק שונה שהיה עיוור לתוצאות המדידות האחרות. ממוצע, סטיית תקן וקורלציה בוצעו לשם ניתוח התוצאות.
תוצאות:
30 נבדקים בגילאי 18-35 שנה (גיל ממוצע 1.41 ± 25.5) עם חדות ראייה לרחוק של 6\5-6\9 ולקרוב בטווח J1+-J1בהתאמה, ופוריה סטנדרטית (עד 3XP לרחוק ו-6XP לקרוב) השתתפו במחקר. ממוצע בבדיקת PA לפני הצפייה (D11.73±3.09) היה דומה לממוצע אחרי הצפייה (11.56±2.94D, p=0.31). ממוצע בבדיקת MAF בלוח מודפס (CPM 11.72±3.23) דומה לזה שבטלפון חכם ( CPM11.12±2.71, p=0.13).
מסקנות:
נמצא שאין השפעה של הטלפון החכם על האקומודציה עינית, לא ביכולת ולא בכמות. העיניים לא מתעייפות, אחרי דקה אחת בכל עין, בגלל השימוש בטלפונים החכמים. נמליץ לבדוק את השפעת הטלפון החכם על כוח העין לאחר זמן ארוך יותר.
מרכזת המחקר לתואר ראשון - ד"ר ליאת שניאור