הקדמה:

באמצעות חישוב פוריה ברמות שונות של דרישה אקומודטיבית וחישוב ההפרש בניהן נוכל להגיע להערכת יחס AC/A (Escalante and Rosenfield, 2006). הבדיקות הנפוצות למדידת יחס AC/A הינן Modified Thorington (MT), Maddox Rod (MR) ו- Von Graeffe (VG) (Hirsch, Bing, 1948; Nijil et al., 2012). במחקר שנערך ב-2006 השוו יחס AC/A בין 3 הבדיקות ונמצאה חזרתיות גבוהה יותר בבדיקת MT, אך טרם בוצעה השוואה אשר כללה את בדיקת Maddox Wing (MW) (Escalante, Rosenfield, 2006). במחקר זה נשווה בין שיטת ה-MW לבין שיטת ה-MR ושיטת ה-MT.

שיטות:

במחקר השתתפו נבדקים בעלי ראיה דו עינית תקינה לקרוב, עם חדות ראיה לקרוב של J1+ בכל עין עם התיקון , ללא פתולוגיה עינית. שלושת הבדיקות- MR, MT ו-MW בוצעו על כל נבדק 3 פעמים בתוספת עדשות 1.00± בסדר אקראי. אנליזת התוצאות בוצעה בעזרת קורלציה ומבחן Anova ואנליזת (Bland & Altman (1986.

תוצאות:

במחקר השתתפו 31 נבדקים (25 נשים) בגילאי 18-36 שנה (גיל ממוצע 23.16±3.59). נמצאה קורלציה נמוכה בין שלושת הבדיקות (RMR-MT=0.0736, RMR-MW=0.25, RMT-MW=0.29). ממוצע ההפרשים בין הבדיקות היה: MR-MT=-0.16±1.83, MR-MW=-0.04±1.8, MT-MW=0.12±1.67. כל הבדיקות הראו סטיית תקן נמוכה המעידה על חזרתיות טובה (MR:1.98±1.38, MT:2.15±1.29, MW:2.03±1.5).

מסקנות:

בדיקות ה-MR, MT ו-MW הינן חלופיות זו לזו. בנוסף, נמצאה חזרתיות טובה בשלושת הבדיקות, כאשר החזרתיות הטובה ביותר היא בבדיקת-MT.

מרכזת המחקר לתואר ראשון - ד"ר ליאת שניאור