שם הסטודנטיות: בת אל קלי ונסים אבו דאלו
שם המנחה: גברת יהודיתה גורליק

הקדמה:

הספרות המחקרית דנה בהיבטים הנוגעים ללמידה וקריאה ממחשב לעומת טקסט מודפס. נמצא כי הקריאה איטית יותר (e.g Moulakaki et al., 2017), יש פגיעה ביכולת הבנת הנקרא (e.g. Mangen et al., 2013) וכי זמן מתבזבז על סריקה וחיפוש מילות מפתח בטקסט במחשב (Liu, 2005). נמצא שעבודה אינטנסיבית לקרוב של כ-10 דק' יכולה לגרום לטשטוש לרחוק בגלל תגובה איטית של accommodative dynamics (Iribarren et al., 2001). במחקר זה בחנו האם קיים הבדל בבדיקת BAF ובדיקת saccade מסוג King Devick לאחר קריאה במחשב לעומת קריאה בדף מודפס.

שיטת המחקר:

השתתפו נבדקים שעברו את בדיקות הכניסה: חדות ראייה עם תיקון לרחוק (לוח סנלן, 6/9 לפחות) ולקרוב (לוח jaeger , לפחות J1), מבחן כיסוי לרחוק ולקרוב (שלילת פורייה גבוהה\פזילה), אמפליטודת אקומודציה (push away, תוצאה בנורמה על פי Hofstetter), ובעלי NPC תקין. חצי מהנבדקים (באופן אקראי) החלו במטלת הקריאה (15 דק' קריאה ושאלה על הטקסט עם סיום הקריאה) במחשב (בודקת א) וחצי במטלת הקריאה בטקסט המודפס (בודקת ב).לאחר כל מטלת קריאה בוצעו בדיקות BAF ו-K-D test בסדר אקראי ומולא שאלון סובייקטיבי (בהתאם למדיה מחשב או טקסט מודפס) לגבי מידת הנוחות והבנת הנקרא. בנוסף ניתנה שאלה פתוחה לגבי המדיה המועדפת ללמידה בחיי היומיום (מחשב \מודפס). ניתוח התוצאות בוצע ע"י מבחן T-TEST מזווג ומבחן קורלציה.

תוצאות המחקר:

29 (8 גברים) נבדקים בגילאי 21-29 (גיל ממוצע ±23.692.42 שנה) השתתפו במחקר אחרי שעברו את בדיקות הכניסה ע"י בת אל ונסים באופן אקראי. לא נמצא הבדל בין תוצאת BAF וב- K-D test לאחר קריאה במחשב לעומת לאחר קריאה בטקסט מודפס (p=0.50, P=0.22 בהתאמה) אך כן נמצא קשר ביניהם (c=0.84, 0.77 בהתאמה). ממוצע השאלון עבור טקסט היה מעט גבוה יותר (3.53 ± 0.81) לעומת הממוצע עבור מחשב (3.22 ± 0.60, p<0.03). 78% מהנבדקים העדיפו לקרוא בטקסט מודפס בחיי היומיום.

מסקנות:

ישנה העדפה סובייקטיבית, שאינה באה לידי ביטוי במדדים קליניים, לקריאה בטקסט לעומת מחשב, ייתכן ונובעת מכוחו של הרגל.

מרכזת המחקר לתואר ראשון: ד"ר עינת שניאור