גודל וסוג פונט וביצועי קריאה

שם הסטודנטיות: מלכ עבד אלחמיד ורשא חסנין
שם המנחה: גברת עדי צוק

הקדמה: 

מחקרים שבוצעו בבעלי ראייה תקינה וירודה (אחד שנעשה בשפה הערבית והשני בשפה האנגלית),הראו שיש השפעה שונה של גדלים שונים וסוגים שונים של גופן על מהירות הקריאה Alotaibi , 2007) Mansfield, Legge and Bane, 1996;). במחקר שלנו בחנו את השפעת השימוש בגדלי הדפסה שונים ובסוגי גופנים נפוצים בשפה העברית על מהירות ומדד הטעויות בקריאה בנבדקים עם ראיה תקינה ובנבדקים עם קטרקט מדומה.

שיטות: 

במחקר השתתפו נבדקים בריאים, בגילאי 18-35 עם חדות ראייה מתוקנת למרחק של 6/6 או יותר (לוח סנלן) וחדות ראייה לקרוב של J+1 (כרטיס בדיקה לקרוב של חברת סופלקס). הנבדקים קבלו 12 טקסטים שונים בעברית (עם רמת קושי זהה) שכל אחד כולל משפט עם 15 מילים, בשני גופנים שונים (David ו- Arial) ובשלושה גדלי הדפסה שונים (N8,N10,N12) וקראו פעם במצב רגיל ופעם במצב המדמה קטרקט (עם סרגל פילטר neutral density filter -ND) בדרגה 1.8. כל נבדק קרא בקול רם את סוגי הטקסטים בסדר אקראי והוקלט באמצעות מקליט נייד ומיקרופון. זמן הקריאה נמדד עם שעון עצר. מהירות הקריאה חושבה כמספר מילים שנקראו חלקי זמן קריאת המשפט כולו ומדד הטעויות חושב כמספר המילים הנכונות שנקראו חלקי זמן קריאת המשפט כולו. השוואת תוצאות שני סוגי פונטים בגדלים השונים בוצעה ע"י מבחן סטטיסטי מסוג קורלציה ו-Ttest.

תוצאות: 

במחקר השתתפו 50 נבדקים (37 נשים), בטווח גילאים 20-30 (גיל ממוצע 23.74±2.33 שנים) ועם חדות הראייה של 6/6-6/4. מהירות הקריאה הממוצעת ומדד הטעויות לכל סוג וגודל פונט היו פחות טובים יותר עם פילטר (p<0.001). לא נמצא הבדל בתוצאות מהירות הקריאה ובמדד הטעויות בין סוגי הפונטים השונים (אריאל לעומת דויד) בכל אחד מגדלי הגופן השונים (p>0.28). 

מסקנות: 

סוג הפונט (אריאל ודויד) אינו משפיע על מהירות ומדד הטעויות. נבדקים עם קטרקט מדומה קוראים עם יותר טעויות ובמהירות איטית יותר מאשר נבדקים בריאים.

מרכזת המחקר לתואר ראשון: ד"ר עינת שניאור