פולינה צ'כמיר

בפרויקט זה אני בוחרת לעסוק בנושא שהדחקתי במשך שנים רבות. תוך כדי צילום אני בוחנת את מערכת היחסים המעורערת שיש לי עם אבי לאורך השנים. ככל שהעבודה התפתחה מצאתי עצמי נעה בין שני קטבים – אני חשה חמלה ורחמים כלפיו, אך בו הזמן ממשיכה לכעוס ומתקשה להרפות מהעבר.
הצילום בפרויקט זה מהווה בשבילי אפשרות לתרפיה. אינני בן אדם הבוחר לשתף ולדבר על נושאים אישיים. אני רוצה להאמין כשאסיים אוכל להרפות מהנושא ולפתוח דף חדש