Half-bake

לרובנו יש זיכרונות נעימים של אוכל מילדותנו. בין אם זו לזניה תוצרת בית, מעשה ידיה של אימא, ובין אם עוגת יום הולדת שוקולדית בלתי נשכחת, לאוכל יש דרך להוביל אותנו חזרה אל העבר.

המשיכה שלי לאפייה התעוררה בגיל צעיר יחסית (8), והיא נולדה מהאהבה שלי למתוק. עם השנים האפייה הפכה עבורי למשהו שאני עושה בשביל החברים, המשפחה ובעיקר בשביל הטיפול הפסיכולוגי. אט אט הפכתי להיות האופה הרשמית באירועים מיוחדים, חגים, ימי הולדת ולפעמים גם כשסתם בא לפנק. Half-bakeהוא בלוג קינוחים משוגע שמדבר פחות על מתכונים ויותר על הסיפורים שמאחוריהם. כל אחד מן המתכונים בבלוג מספר סיפור על האנשים הקרובים אלי, וכל אחד שונה בטעם, בצורה ובריח.

בעיני קיימים קווי דמיון בין צילום לבין אפייה. שניהם דורשים דיוק ושליטה: כדי שעוגה תצא מוצלחת חייבים לעקוב אחר המתכון ולהקפיד על כמויות מדויקות; כדי שתצלום יצא מוצלח עליו להיות פרי שילוב מדויק ומדוד של ערכי צמצם ומהירות-סגר מסוימים. הגבול השברירי בין עוגה שהצליחה לבין עוגה שלא מרתק אותי. הפיתוי לחצות אותו גורם לי לשבור את החוקים בצפייה לתוצאה שאף פעם אינה ידועה מראש ולפיכך, תמיד מסקרנת.