רווחה נפשית במהלך מגפת הקורונה: גורמי דחק וחוסן נפשי

סמינר סגל - החוג לעבודה סוציאלית - רווחה נפשית במהלך מגפת הקורונה: גורמי דחק וחוסן נפשי
מרצה: ד"ר איציק אלפסי, החוג למדעי ההתנהגות

על הסמינר

ההתמודדות עם מגפת הקורונה אתגרה לא רק את מערכת החיסון הביולוגית שלנו, אלא גם את מערכת החיסון הנפשית. בשני מחקרים אשר נערכו במהלך הגל הראשון והשני של התפרצות המגפה בישראל, בחנתי גורמי דחק וחוסן אשר השפיעו על תחושת הרווחה הנפשית במהלך התקופה.

המחקר הראשון התבצע בין סוף מרץ לתחילת אפריל ,2020 והשתתפו בו 321 נבדקים. ממצאי המחקר הראו קשר בין דפוסי ההתקשרות לבין חוויית רגשות חיוביים ורגשות שליליים במהלך התקופה: נבדקים בעלי רמה גבוהה של חרדה בהתקשרות (המאופיינת בקונפליקט בין השתוקקות לקרבה לחשש מנטישה) דיווח על רמות גבוהות יותר של רגשות שליליים ורמות נמוכות של רגשות חיוביים. קשר זה תווך על-ידי המשתנים חוסר סבלנות לאי-ודאות ותמיכה חברתית. כך שנבדקים בעלי רמה גבוהה של חרדה בהתקשרות דיווחו על חוסר סבלנות למצבים של אי ודאות, מה שבתורו הוביל לרמות גבוהות של רגש שלילי.

בנוסף, הם דיווחו על זמינות נמוכה יותר של תמיכה חברתית, מה שבתורו הוביל לרמות נמוכות של רגש חיובי.
המחקר השני התבצע בתקופה שבין סוף חודש אוגוסט ותחילת חודש ספטמבר ,2020 והשתתפו בו 242 נבדקים. ממצאי המחקר העלו קשר שלילי בין התקשרות חרדה והתקשרות נמנעת (המאופיינת בחשש מקרבה וחוסר נוחות עם מעורבות רגשית) לבין חוויה כללית של דחק )Stress( במהלך התקופה.

קשר זה תווך על-ידי המשתנים חוסר סבלנות לאי-ודאות ותחושת קוהרנטיות (תפיסה כללית של המציאות הפנימית והחיצונית כמובנית, צפויה וניתנת להסבר:) נבדקים בעלי רמה גבוהה של חרדה והימנעות בהתקשרות דווחו על תחושת קוהרנטיות נמוכה, שבתורה הוליכה לרמות דחק גבוהות.

ממצאים אלו מספקים ראיות אמפיריות לחשיבות של משתנים פסיכו-חברתיים בהתמודדות עם מצבי דחק
משמעותיים, ולאופן בו קשרים בינאישיים מהווים גורם חוסן נפשי.

התחברות להרצאה (באמצעות אפליקציית zoom)
דף הבית של החוג לעבודה סוציאלית