מחקר בנושא איפיון ריכוזי ראדון תוך מבניים בישראל מגדיר את הערים ירושלים, ערד, מעלה אדומים וכרמיאל וישובים נוספים כאזורים "מועדים לראדון". באזורים אלו ישנו פוטנציאל לריכוזים גבוהים יחסית של הגז המסוכן, שמגביר את הסיכון לתחלואה בסרטן ריאות. המחקר המבוסס על עיבוד נתונים שנאספו לאורך 2 עשורים, נערך בחוג למדעי בריאות הסביבה ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה. תוצאות המחקר מוצגות בימים אלו.

המחקר מציג את הערים ירושלים, ערד, מעלה אדומים, כרמיאל וישובים כמו נופי פרת, מצפה יריחו, ורד יריחו, מצפה חגית, כפר אדומים והישוב אלון שבמדבר יהודה, כאזורים "מועדים לראדון", בהם לאחוז אחד לפחות מהמבנים ריכוזי ראדון הגבוהים פי 10 מן הממוצע הארצי.

לקריאת הכתבה שפורסמה ב"כל העיר" 21.11.14

IMG_2372 (1)

רעות שפיצר, מהחוג למדעי בריאות הסביבה, בהנחיית פרופ' סטיליאן גלברג וד"ר גאולה שרף, ערכה עיבוד סטטיסטי של נתוני המשרד להגנת הסביבה ומציגה מצב עדכני של ריכוזי הראדון בארץ. מן התוצאות ניתן לראות מגמה כללית של עליה בריכוזי הראדון בישראל לאורך השנים. הממוצע הכלל ארצי, תוך התחשבות במספר משקי הבית בישובים השונים, עומד על 57 בקרל למ"ק (יחידת מידה של חומר רדיואקטיבי שבה מתרחשת התפרקות אחת לשנייה). באזורים "מועדים לראדון" הממוצע עומד על 90 בקרל למ"ק בהשוואה ל-61 בקרל למ"ק באזורים רגילים. 

ריכוז הראדון המרבי המותר במגורים בישראל עומד על 200 בקרל למ"ק בעוד שארגון הבריאות העולמי ממליץ שהרף יעמוד על 100 בקרל למ"ק. רעות שפיצר: "הסיכון עולה ככל שהריכוזים עולים ובהתאם לכך הסיכון לחלות בסרטן עולה גם כן".במחקר הוצג לדוגמא ריכוז הראדון בממ"דים ובמ"מקים שעומד על כ 104 בקרל מ"ק לעומת חדרים רגילים שבהם הוא עומד על 64 בקרל מ"ק . ממצאים נוספים מציגים שבממ"דים, יותר מ-10%מהתוצאות היו מעל הרף המותר לעומת 7 אחוז בחדרים רגילים. הפתרון הפשוט שמציג צוות החוקרים הוא שכל אדם פשוט יאוורר ככל שניתן את חדרי הממ"ד וכך תופחת רמת הראדון.