בשבוע האחרון יצאו סטודנטים בשנה א' מהחוג לתקשורת צילומית לביקור בתערוכה של הצלם שמחה שירמן במוזיאון אשדוד לאמנות. התערוכה, "אי הזבובים 18X13" המוצגת בכל רחבי המוזיאון, מציגה גוף עבודה מונומנטאלי שעשייתו מתפרשׂת על פני כמעט ארבעה עשורים. הסיור הודרך בעניין רב על ידי אוצרת התערוכה יעל כץ בן שלום והצלם שמחה שירמן.

הסטודנטים למדו והעמיקו בנושא הארכיון הצילומי של שירמן המייצר מנעד דימויים המהדהדים בין הזיכרון הישראלי-קולקטיבי והאתוס הציוני לבין הזיכרון האישי. 

המפגש העניק הזדמנות נהדרת עבור הסטודנטים לשיחה קרובה עם אחד הצלמים המשפיעים ביותר בישראל.
את הביקור ליוו מרצי החוג: שרה קופלמן וקובי אוחיון.

אודות התערוכה "אי הזבובים 18X13"

התערוכה "אי הזבובים 13x18" של שמחה שירמן, שאצרה יעל כץ בן שלום במוזיאון אשדוד לאמנות, חורגת מהפרשנות המוּכּרת, המקובעת במידה רבה, ליצירתו המונומנטלית של שירמן - אשר טביעת ידו נוכחת בכל היבט ופינה של סצנת הצילום הישראלי, בעשייה עקבית ונחושה המתפרשׂת על פני כמעט ארבעה עשורים. תערוכה זו היא פרי של דיאלוג ממושך; של שעות מחקר רבות; של חשיפה אמיצה וכמעט מוחלטת של מנגנוני היצירה בניסיון להגיע אל הגרעין המניע את יצירתו של שירמן ולפענח לראשונה את הדינמיקה המפעפעת והאינסופית שלה.

מתוך דבריה של האוצרת כץ בן שלום: 

[...] התערוכה ערוכה מדגימות שחולצו מארכיון התצלומים של שירמן, המכיל אלפי סדרות של "פרופים" הדפסות מבחן בגודל 9x13 המודבקות על קרטון לבן בגודל 13x18, ומאורגן סביב נושאי ליבה אישיים וצילומיים. התערוכה חומקת מן החלוקה הקטגורית המכתיבה במידה רבה את הפרקטיקה הצילומית של שירמן - פרקטיקה הניזונה מאינטראקציה בלתי פוסקת עם הארכיון כנקודות של סוף והתחלה. שיטת הארכיון פולטת את מה שאינו ניתן לקיטלוּג; לשארית זו, המטמאת והמחדשת, מבקשת התערוכה להיצמד.

התערוכה מציעה מבט פרגמנטרי על מסע צלייני צובר, החושף את הממשות העודפת שמבקיעה מתוך אירוע הצילום ועושה אותו אינסופי. מסע זה משתלב בחשיבה המעגלית המוטלת בחלל האדריכלי של מוזיאון אשדוד לאמנות, המכתיב הליכה בשלוש לולאות-קומות, שלושה מסלולי-מפה המנווטים את הצופה אל מה שנפלט במהלכו הצלייני של שירמן, המחזורי-מתפתל. הליכתו מרובדת במשקעים של גלוּת, פליטוּת והישרדות שהתגלגלו בצבירה ארכיונית דחוסה. האתרים הללו מתווים עלייה לרגל אל האוטוביוגרפיה הדמיונית שלו, אוטוביוגרפיה אוטופית.

מסעו של שירמן פורץ מתוך סיפור משפחתי וקולקטיבי של טראומה בלתי ניתנת לייצוג, שנמהלה באתוס ציוני-חילוני. תמהיל הזולג אל חוויה חושית המבטלת את המרחק מן הנצפה. החוויה היא זיכרון תותב, המעמיד את המוחשי כְּמה שלא נחווה בעבר ובכל זאת נוכס כזיכרון אישי. זוהי חוויה משחררת, בלי היררכיה בין עובדות לבדיון. חוויה המוּנעת מכוחו של דמיון חזותי, המחפש טריטוריה בעודו מכוון את המסלולים שוב ושוב לאותו מקום ובודה את הממשי מתוך המציאות.

מתוך הביקור בתמונות. צילום: משה בוכמן