חידושים במדע והשפעתם על אורחות החיים

פרופ' יוסף פרוסט, ראש החוג לניהול ארגוני שירות וראש בית הספר הבינתחומי למדע, בריאות וחברה העביר לסטודנטים ואנשי הסגל הרצאה מרתקת על החידושים במדע והשפעתם על אורחות החיים.

כמי שבא מתחום הרפואה והניהול הבכיר במערכת הבריאות, הדגים פרופ' פרוסט את השינויים מתוך עולם הרפואה.

ההרצאה החלה בסקירת אבני הדרך המרכזיות שהביאו אותנו לעולם הרפואה של היום ובהם התצפיות הקליניות של היפוקרטס, תרומתו של ויליאם הארווי להבנת הפיזיולוגיה המודרנית והמצאתו הגאונית של וילהלם קונרד רנטגן שהניח את העדנים הראשונים לענף הדימות.

נוסף לאלו תרמו תרומה מכרעת לעולם הרפואה של ימינו גם אלכסנדר פלמינג בגילוי הפניצלין ופרדריק בנטינג וצ'ארלס בסט שזיקקו לראשונה אינסולין והפכו את מחלת הסוכרת ממחלה סופנית אכזרית למחלה כרונית ברת איזון.

גילוי ה- DNA של פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון היה יריית הפתיחה לעיקרה של ההרצאה.

פרופ' פרוסט הציג את המורכבות הקיימת בפער שבין ההאצה בהאצה- הפיתוח האקספוננציאלי בטכנולוגיה למול הזחילה בהתפתחות התפיסות ומהם עולה הקושי בקבלת טכנולוגיות מתקדמות בעולם הרפואה. לדברי פרופ' פרוסט, את שלושת התחומים המובילים בעידן הבא בבריאות יכבשו ללא ספק, תחום ה-big data, מיפוי הגנום האנושי והמכשור הרפואי החדשני.

תחום ה-big data יאפשר באמצעות סינרגיה מיידית בין מאגרי מידע שונים לאתר קבוצות חולים מאזורים שונים בעולם, לבחון התאמת טיפול רפואי על בסיס מאפייני מטופלים, לזהות מחלות יתום ולאתר טיפול אפקטיבי לסובלים מהן.

מיפוי הגנום האנושי ובעקבותיו התחלת הטיפולים הביולוגיים הם פריצת דרך של ממש. דרך הטיפולים החדשים בסרטן השד, הסביר פרופ' פרוסט כיצד החליף הטיפול הביולוגי את הכימותרפיה הסיסטמית על שלל תופעות הלווי שבה. עוד הודגמו פריצות דרך קרובות בתחום הצנתורים הקרדיאליים ובתחום ההדמיה.

פרויקט המחשב הביולוגי המפותח במכון ויצמן ומקומו בפיתוח טיפולים ביולוגיים למחלות כרוניות בשילוב עם הדגמת מציאות עתידית לטיפול ננו רפואי בקהילה, המחישו יותר מכל כמה עולם הרפואה של מחר יהיה שונה, מהיר, נגיש ובעיקר ממוקד מטרה.

הרצאה מיוחדת זו היתה האחרונה לסמסטר זה במסגרת פעילות של הרצאות 'צהרים אקדמי' בחוג לניהול.

אנו מאמינים כי הרחבת דעת, סקרנות מובנית ולמידה מתחומים רבים, מעשירה את הסטודנטים ותסייע להם בעתיד בפיתוח ממשקים עם עולמות תוכן חדשים, תכונה מרכזית הנדרשת מהמנהל של המאה ה-21.