האם ניתן לסמוך על תוצאת בדיקת הקורונה שהתקבלה?
אדם שקיבל תשובה כי נדבק בוירוס – ובעצם התברר שהתוצאה היתה לא נכונה – (False Positive) ישהה בבידוד באופן מיותר. אדם שקיבל תשובה כי לא נדבק בוירוס - והתברר מאוחר יותר כי היתה הדבקה (False Negative), עשוי להדביק אנשים נוספים רבים בשל היותו לא מודע למצבו.
אז איך אפשר לדעת?
הרופא יקבל החלטות על סמך בדיקות רפואיות בשילוב מידע נוסף – בדיקות נוספות, סימנים קליניים ועוד.
בדיקות הקורונה הן חדשות והוכנסו להרבה מעבדות באופן מהיר ובכמויות מאוד גדולות היה מבצע ענק וייתכן שהיה בו "ויתור חלקי (קטן) זמני" על אלמנטים של בטחון באיכות התוצאה, אך איפשר לתת מידע רחב היקף שהיה מאוד נחוץ. עם הזמן, הידע המצטבר והבדיקות הנוספות שנכנסות כעת, הבטחון עולה גם בתוצאות בדיקות הקורונה. יש עלייה בבטחון של התוצאות
ברוב הגדול מאוד של המקרים (כמעט בכולם) אפשר לסמוך על הבדיקות כי הן מבוצעות על ידי אנשי מקצוע מנוסים בעלי ידע רב בתחום ועושים תהליכים רבים "מאחורי הקלעים" על מנת להבטיח תוצאות נכונות.
70-80% מהחלטות רפואיות נסמכות על תוצאות מעבדה. לא בכל הבדיקות יש 100% בטחון, אבל ברובן מאוד קרוב. מדע ומקצועיות מאפשרים לקבל רפואה טובה המשתפרת מיום ליום.
ליאן אבו רחמן (בתמונה), בוגרת החוג למדעי המעבדה הרפואית, עובדת במעבדת הקורונה בבית החולים עמק, למדה בקורס הבטחת איכות במעבדה של המרצה רותי הוברמן כיצד לעשות את הבדיקות בצורה הנכונה ביותר. המכללה האקדמית הדסה גאה וסומכת על בוגריה בזמנים קשים אלו שעושים ימים כלילות בשמירה על בריאות הציבור.