יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בסודאן בדרכם לישראל נקבע ביום ירושלים בכ"ח באייר.

יום זה נקבע לזכר כ-4000 מבני העדה שנספו במהלך המסע ובהמתנה לעלייה במחנות הפליטים בסודאן.

בין השנים 1980-1984 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה (קהילת ביתא ישראל) מן הכפרים באזור גונדר מחוז טיגריי וסימיאן שבצפון אתיופיה לעבר סודאן. רבים מיהודי אתיופיה חלמו אלפי שנים לעלות לישראל. העלייה דרך סודן התאפשרה בשל הסכם שבשתיקה שהתנהל בין ממשלת סודאן לממשלת ישראל שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודאן ובישראל.

יהודי אתיופיה עברו את גבול אתיופיה-סודאן במסע רגלי קשה שלקח לעיתים חודשים ושם המתינו במחנות הפליטים הזמניים בסודאן כשנתיים עד לעליה לא"י. במהלך מסע העלייה ובמחנות הפליטים בסודאן סבלו יהודי אתיופיה מתשישות, מגפות, רעב, מעשי התנכלות, אונס ושוד רצחני.

במחנות אלו המתינו אנשי המוסד וחיילי צבא ובמספר מבצעי עלייה דרך הים והאוויר סייעו בעלייתם של יהודי אתיופיה.

נציגי המוסד והצבא שסייעו בארגון המבצעים החשאיים הורו ליהודי אתיופיה להצניע את זהותם היהודית, דבר שגרם לקושי בקיום מנהגי כשרות וטהרה. במדבר לא יכלו יהודי אתיופיה לקבור את מתיהם ולנהל את טקסי הקבורה היהודית מחשש שודדים ובמחנות העלייה מחשש לגילוי זהותם היהודית ע"י השומרים הסודאנים במחנות.

בנובמבר 1984 החל "מבצע משה", המבצע הממלכתי הראשון להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. המבצע התנהל בחשאי, ובמסגרתו הועלו – ברכבת אווירית של מטוסים ישראליים – כ-8,000 מיהודי אתיופיה, ואולם בשל הדלפת מידע על קיומו לעיתונות בישראל הסתיים מבצע זה בטרם עת. משפחות רבות נשארו מאחור, קרועות ומפולגות, עד "מבצע שלמה", אשר בו הובאו ארצה במאי 1991, ברכבת אווירית נוספת, 14,324 עולים בתוך 36 שעות.

השנה, לציון יום הזכרון ליהודי אתיופיה במכללה, התקיימה הרצאה מקוונת בנושא יום הזכרון לנספי סודאן של הרב שרון שלום ששיתף את הנוכחים בסיפור העליה שלו.

יום הזיכרון ליהודי אתיופיה באתר הכנסת

* את הטקסט מעלה כתבה סטודנטית במכללה האקדמית הדסה.