בשנת 2014, בעקבות מקרה חנק של בחור צעיר שסבל מסכיזופרניה בבית חולים לבריאות הנפש, הוזמנו שרון רון ומרים מנדל-לוי, קלינאיות תקשורת המתמחות בבליעה ומרצות בחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה, לבית החולים כדי לנסות להבין את הגורמים לתופעה שעלתה למודעות בעקבות המקרה ולהציע מדיניות ונהלים חדשים להתמודדות איתה.
כהכנה לעבודה בבית החולים ביצעו שרון ומרים בדיקה מקדימה בספרות המחקרית הבין-לאומית על מנת להבין האם מדובר בתופעה מוכרת ולהבין את היקפה ואת דרכי ההתמודדות איתה. במחקר אחד מצאו שבעיות גלויות בבליעה הופיעו אצל 32% ממטופלים פסיכיאטריים לעומת 6% באוכלוסייה הכללית. במחקר אחר מצאו שלאוכלוסייה שסובלת ממחלות נפש יש סיכון פי 100 לחנק (אספיקסיה) מאוכל מאשר לשאר האוכלוסייה.
במסגרת עבודה של 3 שנים ששרון ומרים עשו במחלקה, הן מיפו את הגורמים שעלולים להוביל למקרים של חנק בקרב מטופלים בבית החולים. לדוגמא: אכילה מופרזת ופזיזה של מטופלים, אכילה של חפצים לא אכילים כמו כפפות ומזרקים, הזיות ודלוזיות הקשורות לאכילה ובליעה, תופעות לוואי כתוצאה מלקיחת תרופות אנטי פסיכוטיות, רמת עירנות ירודה, הגיינה אוראלית ירודה וכו'.
לאחר עבודת המיפוי הציעו סדרה של צעדים בדמות הדרכת צוות בית החולים בזיהוי הסימפטומים, הסימנים וההשלכות של הפרעות אכילה ובליעה הספציפיים לאוכלוסיית הסובלים ממחלות נפש. הן המליצו על שינויים בכלל ההתנהלות סביב הארוחות בבית החולים וקבעו פרוטוקולים חדשים. ההמלצות כללו שינויים במרקמי האוכל, הגשת ארוחות בשתי משמרות כך שבכל משמרת יותר אנשי צוות נוכחים, מעקב אחר המצב התזונתי ומצב ההיידרציה על ידי דיאטנית וצוות האחיות, והשינוי הכי משמעותי: הצטרפות קלינאי תקשורת לצוות המטפל בבתי חולים פסיכיאטריים.
במהלך 3 השנים הללו לא היה מקרה אחד של חנק בבית החולים ובשנת 2017 הן הציגו את ממצאי הפעילות שלהן בכנס של האגודה הישראלית לקלינאי תקשורת. במקביל התקיים תהליך במשרד הבריאות אשר שבחן את הסוגיה עימה התמודדו שרון ומרים באותו בית חולים והתוצאה היא שהחל מהשנה נפתח תקן חדש בכל בית חולים או מרכז לבריאות הנפש לקלינאי תקשורת.
אותו בית חולים בו יצאה לפועל עבודתן של הקלינאיות גייס לאחרונה את בוגר החוג להפרעות בתקשורת, אורי מנחם, ואף הזמין את שרון ומרים להדריך את אורי בתחילת עבודתו.