סטודנטים לתואר ראשון בתקשורת צילומית, יצאו למפגשים באתרי המורשת:
- חדר הסעודה האחרונה בהר ציון (עם רשות העתיקות)
- האוספים של הספרייה הלאומית ופרויקט הדיגיטציה
- אוספי הטבע הלאומיים בבית הספר למדעי החיים של האוניברסיטה העברית.
המפגשים התקיימו במסגרת קורס תיעוד ושימור מורשת חברתית
- המורשת התרבותית שלנו היא הבסיס לקיומנו כחברה. אין עתיד ללא עבר.
המורשת משלבת בתוכה שני מרכיבים מקבילים ומשלימים: מורשת לא חומרית ומורשת חומרית (Tangible - Intangible). המורשת הלא חומרית כוללת אמונות, מנהגים, מסורות וכו. בעוד החומרית מתייחסת לכל אובייקט, מקום, או פריט שניתן לכמת, למדוד לצלם ולבחון.
שימור המורשת הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי ומהותי במדיניות המורשת התרבותית של האיחוד האירופי.
הצורך בכך הולך ומומחש באופן בולט ובצורה גרפית על ידי אובדן אתרי מורשת עולמית. אם כתוצאה מנזקי טבע ושינויי אקלים, ואם כתוצאה ממלחמות וקונפליקטים איזוריים. את זה שאבד אין להשיב. על כן, טכנולוגיות תיעוד ושימור אלו הופכות היום לסטנדרט הזהב של שימור של פריטים, אתרים ונופים.
בהתחשב בהנחה זו, טכנולוגיות דיגיטליות צריכות לסייע בפיתוח חכם של אופני שימור מורשת תרבותית ולסייע לקהילות בפתרון הסוגיות המגוונות הקשורות לקיימות בתחום זה.
טכנולוגיות מתקדמות לתיעוד חזותי דיגיטלי של חפצים, אתרים ונופים, מציעות פוטנציאל משמעותי לארכיאולוגיה ולניהול מורשת.
הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשניות של תקשורת, המחשה חזותית, מציאות וירטואלית ומרובדת, בכוכם לתרום רבות לצמצום תופעות הרסניות אלו.
קורס זה נועד לפתוח צוהר לסוגיות הקיימות בשימור המורשת התרבותית על מימדיה הרב-גוניים, באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות. במהלכו מתקיימים מפגשים שבועיים במגוון מוסדות תרבות, עם אוצרים, משמרים חוקרים ואנשי דיגיטציה.
בין המוסדות נכללים: רשות העתיקות, הספרייה הלאומית ומפעל הדיגיטציה, אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית, יד ושם – "לאסוף את השברים", מוזיאון ישראל, מוזיאון האיסלם, מוזיאון ארצות המקרא, פרויקט המגילות הגנוזות.