הרשמה אונליין
כניסת סטודנטים ומרצים
השיחות שהתקיימו ומתקיימות עם הסטודנטים שחזרו משירות מילואים הובילו להפצת מסמך הנחיות ברחבי הקמפוס שמתמקד בהתנהגות רגישה ונכונה בימי המלחמה מתוך הבנה שכל אדם עשוי להיות בטראומה.
מאז השבעה באוקטובר, אנשים רבים מאוד נמצאים בסטרס וחווים קשיים. מומחים לבריאות הנפש סבורים שעם ישראל כולו נמצא בטראומה קולקטיבית שיכולה להגיע מכיוונים שונים ובדרגות שונות. המתח, החרדה והטראומה מורגשים גם במכללה האקדמית הדסה ירושלים. סטודנטים שחזרו מלחימה הישר לשגרת לימודים, סטודנטים שאיבדו חברים, משפחה או מכרים במלחמה, ואנשים שנחשפו לאירועים או תכנים קשים.
בעקבות קשיים שעלו בקרב חלק מהסטודנטים במכללה, הוחלט לגבש מסמך "עשה ולא תעשה" המופץ בימים אלה ברחבי הקמפוס ומנחה את הסטודנטים כיצד לפעול בתקופה רגישה זו אל מול חבריהם לספסל הלימודים.
"מאז השבעה באוקטובר כולנו נמצאים בטראומה כזו או אחרת. אנשים מגיבים לסטרס בסוג של דריכות גבוהה, פיזית ונפשית ואצל כל אדם זה יכול להתפרץ בעקבות טריגר אחר: תמונה שהוא רואה שמעוררת אצלו חרדה, שיר שהוא שומע, או אפילו חיבוק. לאחר מספר מקרים בהם סטודנטים חוו חרדה או התפרקות סביב טריגר מסוים, החלטנו לגבש מסמך שיעלה את המודעות והרגישות לנושא וייתן לסטודנטים כלים כיצד לפעול בימים רגישים אלה". מסבירה עפרה רותם, מנהלת מרכז עזריאלי למגוון ולשילוב באקדמיה ובתעסוקה במכללה האקדמית הדסה ירושלים.
המסמך, אותו גיבשה מטפלת במתמודדי נפש במכללה, כולל הנחיות להתנהגות נכונה ורגישה מול כל אדם בימים אלה, מתוך הנחה שלא תמיד אפשר לדעת מה אדם חווה וכיצד החוויה השפיעה עליו:
- הביעו התעניינות ואל תלחצו אם השיתוף הוא שטחי. השרו תחושה של ביטחון ואמון ואפשרו לאדם שליטה במצב ככל שניתן.
- הבעת האמפטיה חשובה ונותנת תחושה של אכפתיות.
- אם משתפים אתכם אל תמעיטו בחוויה הרגשית או בחומרת האירוע אלא תנו להם/ן לגיטימציה והכרה.
- היו רגישים לחוויה החושית (קולות, מגע, ראיה, טמפרטורה, ריח) אנשים שחוו אירועים קשים עלולים להיות רגישים לכל גירוי חושי באופן מוגבר יותר מהרגיל, הימנעו מתנועות חדות ומפתיעות.
- גירויים בסביבה עלולים להוות טריגר ולהכניס אדם למצוקה (פלשבק) גם אם הקשר לא ברור.
- יכולות הקשב עלולות להיפגע לאחר אירועים מלחיצים, היו סבלניים וסייעו לאדם לחזור לשיחה אם הוא/היא התנתק/ה לרגע.
"להנחיות האלה, אותן פיזרנו ברחבי הקמפוס כפלאייר, יש משמעות אדירה עבור אדם השרוי בטראומה. ברגע שכולנו נהיה רגישים יותר למצב ונבין שגם אם אנשים נראים בסדר כלפי חוץ, ייתכן והם סוחבים על גבם קושי גדול ושכל מילה, מגע או מראה יכולים להשפיע עליהם באופן קיצוני, נוכל להקל עליהם ולהפוך את שגרת יומם לטובה יותר". מוסיפה עפרה רותם.
