האקדמיה בישראל - "זו הכלכלה, טמבל!"

ב-1992 לכד ביל קלינטון את תשומת ליבו של הציבור האמריקאי כאשר מיקד את המסר של מסע הבחירות שלו במיתון ששרר אז במשק האמריקאי. סיסמתו "זו הכלכלה, טמבל" דיברה אל מיליוני מצביעים ועזרה לקלינטון להדיח את הנשיא המכהן ג'ורג' בוש (האב).

החודש נפתחה שנת הלימודים האקדמית בישראל. מספרם הכולל של הסטודנטים שיתחילו את לימודיהם נותר יציב – המשך המגמה של השנים האחרונות. יותר ויותר סטודנטים בוחרים במוסדות שבהם ילמדו לפי מערך המיומנויות המוצע בהם, פועל יוצא של רצון הסטודנטים להבטיח לעצמם תעסוקה עם תום הלימודים.

שיעור אבטלה גבוה בקרב בני הדור הצעיר הוא פצצת זמן עולמית, וכלכלנים ופוליטיקאים כאחד מבינים את הסכנה הגלומה בה הן לעתידם של הצעירים המובטלים עצמם, הן לעתיד הכלכלה והחברה בכלל.

בכל רחבי העולם המערבי היום, החתירה להשכלה גבוהה קשורה היום במישרין בהזדמנויות תעסוקה; רק תחומי הלימוד המבטיחים הזדמנויות כאלה צפויים למשוך אליהם סטודנטים ולצמוח.

צמיחתה והתפתחותה של ישראל קשורות באופן הדוק ביכולתה לייצר ולהכשיר כוח עבודה מיומן שיותיר את המדינה בחזית הטכנולוגיה והקִדמה. המכללה האקדמית הדסה, כמוסד להשכלה גבוהה המתמקד בשוק העבודה, הבין מזמן שייעודם של המוסדות להשכלה גבוהה אינו מסתכם בחינוך ובהשכלה; מוטל עלינו גם להכשיר את צעירינו ולעזור להם למצוא תעסוקה מְספקת בגמר לימודיהם.

לשם כך הקמנו לאחרונה מרכז קריירה שעוזר לסטודנטים שלנו מיומם הראשון במכללה ועד שהם מוצאים משרה נאותה העומדת בדרישותיהם. במקביל הקמנו ארגון בוגרים שבאמצעות הקשר עם אלפי בוגרינו יוכל לעזור למסיימים הטריים למצוא תעסוקה. מודל דומה אפשר ליישם במוסדות אחרים להשכלה גבוהה בישראל. להשקפתנו, מוסד להשכלה גבוהה אינו מסיים את תפקידו ביום שבו תלמידיו מקבלים את התואר. נהפוך הוא – אנחנו יודעים שהצלחת הבוגרים היא הצלחת ה"אלמה מאטר" שלהם, ושהשתלבות הבוגרים בשוק העבודה מביאה אל המוסד שבו למדו דורות חדשים של סטודנטים תאבי-הצלחה.

דוח חדש שחובר לאחרונה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) מעלה שהמעמד החברתי-כלכלי ממשיך להוות משתנה מכריע בפיתוחו של כוח עבודה מיומן: צעירים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך חשופים יותר לאבטלה בהשוואה לעמיתיהם המשכילים יותר, בני מעמד הביניים; ועל כן חשוב להתמקד יותר בבני המעמדות הנמוכים.

מוסדות אקדמיים מוכרחים לעשות את כל שביכולתם כדי להעניק לצעירים את המיומנויות וההשכלה שיִפתחו בפניהם שערים להצלחה ולהתקדמות. אנחנו יודעים שישנן קבוצות גדולות בחברה הישראלית שיש להן היכולת ללמוד מקצוע אבל שחסרות להן ההזדמנויות לכך, או שפשוט אינן יודעות בדיוק כיצד לפעול בכיוון.

הניסיון שנצבר במוסדות אקדמיים בעבודה עם קבוצות חברתיות כמו ערביי ישראל והמגזר החרדי מראה שהאתגר הראשון הוא לשכנע את הצעירים שהשכלה גבוהה והכשרה למקצועות מבוקשים מבטיחות להם, למשפחותיהם ולקהילותיהם עתיד ורוד יותר.

"אמיתה" זו ידועה היטב בקרב הקבוצות החזקות יותר בחברה, אבל לא בציבורים חלשים יותר. כדי להנחילה לאוכלוסיות אלה יש למלא פערים אקדמיים שנפערו בהשכלתן, ואז לספק לכל תלמיד ותלמידה הנכנסים למערכת תמיכה וייעוץ מעולים, ולרוב גם סיוע כלכלי.

אם מערכת ההשכלה הגבוהה תממש את היעד הזה, התוצאות לא יתמצו בעצם הכשרתם של סטודנטים למקצועות שונים; השתתפות מלאה של פסיפס התרבויות הישראלי במכללות ובאוניברסיטאות תיצור אקלים של דיאלוג, תבנה גשרי סובלנות בין מגזרים ותבטיח חברה פלורליסטית והוגנת יותר.

את כל זה יש לעשות מבלי להתפשר על הרמה האקדמית של ההשכלה שאנחנו מעניקים לכל תלמידינו.

עתידה של ישראל תלוי כל-כולו בהון האנושי שלה, והאוניברסיטאות והמכללות הן שאחראיות לבניית המשאב היקר הזה, סטודנט אחר סטודנט. השנה האקדמית הנוכחית עשויה להיות נקודת מפנה שתסמן מגמה חדשה – של משיכת צעירים מוכשרים ועתירי מוטיבציה במספרים גדלים והולכים מכל קצוות החברה הישראלית אל מרכזי ההשכלה הגבוהה.

מספרם הגדל של סטודנטים הבוחרים ללמוד במכללות האקדמיות בישראל מעיד על תפקידם החיוני של מוסדות אלה בהכשרת כוח העבודה המיומן שדרוש לישראל כדי לעמוד באתגרים עתידיים ולשמור על תחרותיות בעולם של ימינו.

מנהלי הקמפיין של ביל קלינטון המליצו על רעיון נוסף עבור המרוץ שלו לנשיאות בשנת 1992. סיסמתו היתה "שינוי או עוד מאותו דבר". כדאי לאקדמיה בישראל לאמץ את הסיסמה הזו.

המחבר הוא פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה האקדמית הדסה.