הרשמה אונליין
כניסת סטודנטים ומרצים
כמה עורכי דין כבר ניתן להסמיך בכלל?
לאחרונה קראנו בכלי התקשורת כי הרשות לחדשנות צופה מחסור רב במהנדסים ובמתכנתים בישראל. הדברים אינם חדשים, והתרעות על המחסור הצפוי הועלו כבר לפני כמה שנים.
זמן לא רב אחרי שנפתלי בנט נכנס לתפקידו הקודם כשר הכלכלה החל המשרד לפרסם טבלה בשם 'רייטינינג לעבודה' שכוללת מקצועות רבים; עבור כל מקצוע צוין בטבלה השכר הממוצע לעובדים באותו מקצוע, מידת הביקוש הצפוי לעובדים, ועל סמך אלה: ציונו היחסי של המקצוע. בנט עצמו גם הכריז בהזדמנויות שונות כי הוא ממליץ לצעירים לא ללכת בדרכו וללמוד משפטים, אלא לפנות לתחומי ההנדסה. אלה היו מעשים יפים, והצהרות טובות, אולם נראה לי שהן לא זוכות לדי הבלטה או 'פימפום'.
מעבר לכך: הצהרות ומסעות יחסי ציבור הם דבר חשוב, צעדים עם משמעות כספית הם דבר מועיל. למה כוונתי? אנו חיים בדמוקרטיה ליברלית, וטוב שכך. בהתאם, מתאים וראוי שהמדינה תאפשר לכל צעיר לרכוש את ההשכלה הגבוהה בה הוא חפץ: בתחומי מדעי הרוח, החברה, מדעי הטבע או ההנדסה. כמו כן, למען עושרה של החברה כדאי שיהיו בה פילוסופים, אגיפטולוגים, ופסיכולוגים, ולא רק מהנדסים. מצד שני, יש משמעות לשאלה: כמה מבוגרי החוגים לפסיכולוגיה בישראל ימצאו עבודה בתחום אותו הם למדו? מה יהיה שכרם? מה יהיה הסיפוק שלהם בעבודה, ומה תהיה תרומתם לחברה?
זו עמדה קצת פטרונית ומעט לא ליברלית לומר: "אנו, המדינה, יודעים, לפחות במובנים מסוימים, טוב מכם מה כדאי שתלמדו". אולם, לא תמיד פטרוניות היא מילה גסה. לעתים היא מוצדקת.
לפני מספר שנים פגשתי בחורה צעירה ונחמדה, שעבדה בתפקיד שיווקי שלא התאים למידותיה, שתסכל אותה, ושגם שכרה בו היה, להרגשתה, נמוך. הבחורה סיפרה לי שעת היא פנתה ללימודים אקדמיים היא התלבטה האם ללמוד מדעי המחשב או משפטים. נתוני הקבלה שלה היו טובים למדי, ואפשרו לה להתקבל ללימודים בשני החוגים. היא בחרה בלימודי משפטים, סיימה את התואר, וגילתה שהמסלול מוביל אותה לאין מוצא. על כן, היה עליה להתפשר על עבודה שהייתה רחוקה מלהיות משוש ליבה. להתחיל שוב לימודים אקדמיים כבר לא היה לה די כוח. מנגד: סביר מאוד להניח, על סמך נתוניה של הבחורה, שלו היא הייתה לומדת מדעי המחשב, היא הייתה מוצאת בתום לימודיה משרה טובה ומתגמלת, בה היא גם הייתה מועילה למשק הישראלי יותר מאשר בתפקיד בו היא עובדת. האם לא כדאי היה טרם לימודיה לנסות להשפיע עליה לבחור במסלול ההנדסי?
אני יכול להציע כמה צעדים שנראה לי שניתן לבצע על מנת לעזור לצעירים כמו זו שתיארתי:
- כל צעיר שנרשם ללימודים במוסד להשכלה גבוהה (או שעושה בחינה פסיכומטרית) יקבל מכתב הכולל, לכל הפחות, מידע הדומה לזה המופיע בטבלת ה-'רייטינג לעבודה' של משרד הכלכלה.
- לא לחינם הפתגם אומר שהעני נעשה עני יותר: אם למועמדים מתאימים (על סמך נתוני הבגרות והבחינה הפסיכומטרית) יוצעו מלגות, או הלוואות עומדות, זה אולי יעלה כסף למדינה, אך בהחלט ייתכן שכלכלית, לטווח הארוך, כמו בכל השקעה, הדבר ישתלם.
אפשר לראות את הצדק וההיגיון בכך ששכר הלימוד במוסדות הציבוריים בכל החוגים הוא אחיד; אבל אפשר בהחלט לראות גם צדק והיגיון בכך שמי שיבחר ללמוד מקצועות שלמדינה יש עניין בקידומם (בין היתר כי הם יביאו לשכר טוב יותר לאדם עצמו, בעתיד) יזכה להנחות ופטורים משכר הלימוד המשולם על-ידו.
