ראיון עם עפרה רותם, מנהלת המכינות הקדם אקדמיות

עפרה רותם (M.A) מנהלת את המכינות הקדם אקדמיות במכללה האקדמית הדסה ירושלים מזה שש שנים. תחום החינוך והסיוע לצעירים שצריכים הזדמנות שנייה מצוי בדמה ומאפיין את הקריירה המקצועית שלה לאורך כל הדרך. היא ניהלה במשך 14 שנים בית ספר לנוער בסיכון ולפני כן הייתה אחראית על תכניות פר"ח של מחוז ירושלים. בראיון מיוחד לאתר האינטרנט של המכללה היא מספרת על החשיבות הגדולה של המכינות הקדם אקדמיות במכללה בפרט ובישראל בכלל.

איך את רואה את תפקיד המכינות במכללה וכמובן בהקשר הרחב יותר?

תפקיד המכינה הקדם אקדמית הוא להרחיב את דלת הכניסה לאקדמיה לאנשים שמסיבות שונות צריכים עזרה, לפני או תוך כדי הלימודים. למעשה, המכינות בכל רחבי הארץ מאפשרות לצעירים אשר אין להם את התנאים כדי להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה, להשיג אותם בטווח של כמה חודשים. כלומר המכינה הקדם אקדמית באה לסייע לא רק למי שצריך לשפר את השיגיו אלא גם לאלו שיש להם בגרות חלקית או אין להם בגרות כלל.

מי האוכלוסיות שמגיעות ללמוד במכינות הקדם אקדמיות ונעזרות בשירות החשוב והמשמעותי הזה?

למכינות מגיעים כל מי שזקוקים להשלמת בגרויות או שיפור הישגים לקראת לימודים אקדמיים. ביניהם גם בעלי קשיי למידה או לקויי למידה שמקבלים אצלנו ליווי צמוד, חיילים משוחררים שלא סיימו 12 שנות לימוד ובדרך כלל נושאים על גבם סיפור חיים מורכב, נפגעי נפש להם אנו מסייעים להשתלב באקדמיה, בני 30+ המעוניינים להשתלב באקדמיה, בוגרי מערכת החינוך של מזרח ירושלים, בני המגזרים השונים בחברה הישראלית, יהודים, ערבים, חילונים, דתיים וחרדים.

מהו ה"אני מאמין" שלך?

אני מאמינה בסובלנות, ברב תרבותיות וברב מערכתיות. לאור זאת, הצוות שעובד איתי מורכב מאנשים מכל גווני הקשת של החברה הישראלית, יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים מכל העדות ,מכל הגזעים ובטווח גילים רחב. אנו משקיעים זמן רב בהתאמות תרבותיות לבני המגזרים השונים ובהכשרה שלהם ללימודים אקדמיים כמו גם למעורבות אמיתית בחברה הישראלית. בכדי לתת לסטודנטים שלנו את המענה המקיף והרחב ביותר אנו עובדים בשיתוף פעולה עם גופים רבים במדינה ובניהם, משרד הביטחון, משרד החינוך , מל"ג ות"ת, משרד הבריאות, משרד הרווחה, הג'וינט, ביטוח לאומי, עיריית ירושלים, עמותות שונות ועוד שיתופי פעולה אלו מאפשרים לנו לתת מענה אמיתי ומקיף לצרכים של האוכלוסיות שפונות אלינו.

מהי ההצלחה הכי גדולה שלך?

אני מאושרת לראות אנשים שהיו בטוחים שאין סיכוי שיצליחו, יוצאים מכאן עם חוויה של הצלחה, מועצמים גם מבחינה אישית. צעירים שיוצאים מכאן עם אופק אמיתי. שמחה לראות אנשים שפגשו אצלנו צוות שהקשיב להם, שהרגישו שבאמת אכפת לנו ושגם אמרו לנו את זה בסופו של דבר.

מהו כישלון בשבילך?

כל תלמיד שמתייאש ומוותר זה כאב לב וכישלון מבחינתי.

התפקיד שלך הוא שליחות אמיתית. ספרי על מקרה שריגש אותך במיוחד?

לראות ילדים שלמדו בבית הספר לנוער בסיכון שניהלתי, שהגיעו באמת ממקומות קשים, באים אלינו למכללה, לומדים, מתאמצים, חדורי מוטיבציה ובסופו של יום מסיימים כאן תואר, זו בשבילי סגירת מעגל אמתית.

במה את הכי גאה?

אני גאה בארבעת הילדים שלי ושל בן זוגי עמירם, אני גאה בכך שעם כל הטירוף מסביב הצלחנו לגדל ילדים סובלניים, רגישים, אוהבי אדם, תורמים לחברה, הילדים שלנו רואים אנשים ואף אחד לא שקוף מבחינתם, הם בני אדם שערכים כמו צדק ומוסר מובילים את דרכם, גם אם זה לא תמיד קל.
ואני מאד מאד גאה בצוות שלי! צוות מגוון עם שונות גדולה בין אחד לשני אבל כולם אנשים מלאי חמלה ותחושת שליחות, אוהבי אדם, קשובים, פתוחים לדעות שונות , יצירתיים, סקרנים ותאבי ידע. אני שמחה להגיע כל יום למכללה לעבוד עם חבורה שכזו!

מה הטיפ שלך לצעירים?

החיים ובוודאי השכלה הם מסע ארוך. צריך לחשוב ברצינות, להתייחס ברצינות. מדובר על מסלול ארוך שצריך לבנות צעד צעד, לא לצפות לריגושים כל רגע, להסכים לעבודה קשה ואפורה כדי להצליח. צריך להתמודד ולהתמיד.