ראיון עם פרופ' אריה נאור
פרופ' אריה נאור, ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת, ספר לנו מאיזה רקע הגעת לתפקידך?
למדתי בשלוש פקולטות באוניברסיטה העברית - מדעי הרוח, מדעי החברה ומשפטים. במסגרת מדעי הרוח למדתי פילוסופיה, מחשבת ישראל והיסטוריה של עם ישראל. בחוג למדעי המדינה כתבתי את עבודת הדוקטורט שלי. את לימודי המשפטים לא סיימתי משום שבסוף שנה ג מוניתי למזכיר הממשלה והחמצתי את הבחינות. במהלך 12 שנים הייתי חבר סגל באוניברסיטת בן-גוריון ושם אגב קיבלתי את הפרופסורה. לימדתי גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות תל אביב וחיפה. אבל האמת היא, שדווקא לימודי הפילוסופיה הם אלו שעיצבו את צורת החשיבה שלי ומהם התפתחתי לתחומי התקשורת והפוליטיקה, בעברי הייתי איש תקשורת ועיתונאי וגם הספקתי לכהן כמזכיר הממשלה.
מה זה אומר להיות מזכיר הממשלה?
מזכיר הממשלה אחראי למעשה על סדר היום ועל המסמכים המובאים לישיבות הממשלה והקבינט המדיני בטחוני ולשאר ועדות השרים. המזכיר משתתף בישיבות הממשלה והקבינט, מנסח החלטות לפי הנחיות ראש הממשלה וגם מדברר אותן וממלא תפקידים נוספים לפי הנחיית ראש הממשלה. למעשה מזכיר הממשלה יושב בצומת מרכזי ביותר בחיי המדינה. אני זכיתי להיות מזכיר הממשלה של מנחם בגין ובמסגרת תפקידי עסקתי גם בהסברה מדינית ובניהול הקשרים עם מרכיבי הקואליציה של הממשלה. לגבי מנחם בגין כפוליטיקאי, ניתן לאהוב אותו, להסכים איתו או שלא, אך הוא היה אדם כריזמטי, בעל אישיות חזקה ביותר, ששינה את פני המדינה. בקיצור, מנהיג.
אז מה הוא מנהיג בעינך?
אצטט לשם כך את מה שאמר ז'בוטינסקי על הרצל: " מנהיג אמיתי – לא בא בתביעה להנהיג. מבקשים זאת ממנו "
כיצד הגעת לפוליטיקה?
נמשכתי לפוליטיקה עוד מילדות. הוריי מדור המחתרות. אמי אסתר רזיאל נאור ז"ל הייתה חברת הכנסת, כבר מהכנסת הראשונה ועד אחרי מלחמת יום הכיפורים.
כיצד הפכת לעיתונאי?
לאחר שחרורי מהצבא, נשא אבא אבן, שגריר ישראל באו"מ נאום שלא מצא חן בעיניי, כתבתי מאמר שמתח ביקורת על הנאום ושלחתי למערכת עיתון "חירות." לתדהמתי הרבה המאמר התפרסם ביום שישי. בשבוע שלאחר מכן שוב כתבתי מאמר ושוב השתוממתי כשפורסם. שני המאמרים הללו היו היחידים בקריירה שלי עליהם לא קיבלתי תשלום... את המאמר השלישי כבר הזמינו ממני כעבודה בתשלום. מאז, במשך 17 שנים עבדתי בעיתונים 'חרות ו'היום' בתפקידי כתב פרלמנטרי, כתב מדיני, פובליציסט ועורך חדשות. במשך 7 שנים הייתי עורך אחראי בחדר החדשות של 'קול ישראל'. אחרי 5 שנים בתפקיד מזכיר הממשלה חזרתי לכתיבת פובליציסטיקה בעיתונים 'ידיעות אחרונות, 'הארץ', 'מעריב', ג'רוזלם פוסט ועיתונים בארה"ב ובבריטניה.
מי האדם שהשפיע עליך יותר מכל?
הייתי אומר שזה סבא שלי. סבי היה אדם דתי, מורה שהשפיע על החינוך שלי ועל השקפת העולם שלי. שנים רבות גדלתי אצלו , בעת שהורי ריצו זמן בכלא בתקופת המחתרת...היסטוריה אמיתית אך ילדות לא קלה. על כל פנים, מסבי למדתי אהבת תורה ויראת שמיים.
איזה טיפ יש לך לתת לסטודנטים שלנו?
אל תחקו אחרים. המקור תמיד יהיה טוב יותר. היו אתם עצמכם. וכמובן, הדבר החשוב ביותר שניתן ללמוד באקדמיה הוא יושר אינטלקטואלי. לא לזייף ולא להעתיק, לא מבחנים ולא רעיונות, היו מקוריים, אל תרמו ואל תטעו אחרים, החיים הרבה יותר טובים כששומרים על יושר והגינות.
מה מיוחד בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה?
שני דברים: הראשון הוא השילוב בין שני התחומים למהות אחת והשני לימודים באוריינטציה יישומית-המכשירה את הסטודנטים לחיי המעשה. לבוגרים יש את החופש לבחור בעיסוקים המשלבים את שני התחומים.
מהן אפשרויות הקריירה לבוגרי החוג?
המגוון רחב, תחילה כיועצים פוליטיים או עוזרים פרלמנטרים ובהמשך יעוץ אסטרטגי למפלגות, למשרדי ממשלה ולחברות גדולות. וגם לשמש כדוברים, כעיתונאים וכאנשי תקשורת, וכמובן למי שדבק בו החיידק, ניתן לבחור בחיים פוליטיים עצמאיים.
הלימודים בחוג לפוליטיקה ותקשורת פותחים אופציות ויוצרים תשתית לקריירה בתחומים רבים ההכשרה מעשית וכוללת סדנאות והבוגרים כשירים לשוק העבודה. בשנה הקרובה אנו פותחים קורס חדשני המכשיר את הבוגרים לדבר בפני קהל ובפני מצלמות, זוהי כמובן תורה שלימה. ואציין גם שהבוגרים שלנו, בחלקם, בוחרים ללמוד לתואר שני בתקשורת, מדעי המדינה ועוד.
איך העובדה שהלימודים מתקיימים בירושלים מסייעת לסטודנטים שלנו?
המיקום בירושלים מאפשר לנו תקשורת הדוקה עם הכנסת ועם משרדי הממשלה. לכן הסטודנטים יכולים ליהנות מסיורים בכנסת לרבות בערוץ הכנסת, סיורים בבית המשפט העליון ובאולפני חדשות. בנוסף, אנחנו כמובן מקיימים כנסים עם נציגים של משרדי ממשלה, דיפלומטים, שגרירים, חברי כנסת ואנשי תקשורת. הכנסים שאנו מקיימים מביאים את העניינים האקטואליים העומדים על סדר היום לדיון אצלנו במכללה לטובת הסטודנטים שלנו. בנוסף אנו מקיימים כנסי בחירות, כנסים בנושא תקשורת במצבי חירום, כנסים בנושא החרם על ישראל ועוד.
למה שסטודנטים יבחרו ללמוד במכללה האקדמית הדסה?
אני מרגיש שאנחנו מעניקים לסטודנטים שלנו כלים אמיתיים וערך מוסף מעבר ללימודים התיאורטיים. כאקדמיה שחושבת אחרת, אנו מאמינים שהדרך הנכונה היא להתחיל מהפן המעשי ומשם לעבור לתיאוריה וכך, אנו מקיימים למשל קורס בנושא מבוא לתקשורת פוליטית המבוסס על אירועים אקטואליים מצולמים המוקרנים לסטודנטים כמעט בזמן אמת ושאותם אנו מנתחים יחד. מזה אנו מגיעים ללימודים התיאורטיים. באוניברסיטאות עושים הפוך, מתחילים מהתאוריה.
פוליטיקה ותקשורת הם תחומים חוצי יבשות...
איך אתם מכשירים את הסטודנטים בתחום הבינלאומי?
ראשית, אנו מלמדים מסלול של דיפלומטיה ציבורית. מדובר על מסלול ייחודי שכן אנו היחידים שמלמדים אותו במסגרת התואר הראשון. הלימודים הם לימודים בתחום ההסברה כאשר העוסקים בתחום מטרתם להביא לידי ביטוי את מדיניות ישראל מול העולם, או להביא עניין מסוים הקשור לישראל באופן שיבליט את הנקודות החיוביות תוך שימוש במדיה החדשה ולהביא ליצירת דעת קהל אוהדת. שנית, בכדי להרחיב את ידיעותיהם של הסטודנטים שלנו, ולהכשירם לעבודה גם ברמה הבינלאומית אנחנו מקיימים במסגרת המסלול לדיפלומטיה ציבורית סיורים בחו"ל: השנה יצא סיור לימודי לפולין, ובשנה הבאה מתוכנן סיור בגרמניה. הסיורים הלימודיים לוקחים את הסטודנטים שלנו למשרדי חוץ, לפרלמנטים ולאוניברסיטאות, למקומות בהן מתקבלות ההחלטות.