נקמה בבן הזוג

אישה בריטית הטביעה את היאכטה של בעלה אחרי שהחליט להתגרש ממנה, צעיר גרמני הרג את חיית המחמד של בת זוגו (שרקן) והגיש לה אותה לארוחת הערב מאחר שלתפיסתו היא אהבה את השרקן יותר מאשר אותו. אישה אמריקאית סידרה חטיפה אלימה למאהב שנעלם לה, ואישה אחרת, הפעם מקולומביה, כתבה נאצות וקללות בטוש לא מחיק על המרצדס של בן זוגה לאחר שתפסה אותו בוגד בה. וזוכרים את לורנה בוביט שכרתה את אבר מינו של בעלה והשליכה אותו מחלון רכבה מאחר שבגד בה לטענתה (מאוחר יותר טענה גם שהתעלל בה) וקתרין קיו שעשתה מעשה דומה לבעלה (ובלתי הפיך הפעם מאחר שאת האבר טחנה בטוחן אשפה) בעיצומו של תהליך פרידה? המשותף לכל המקרים האלה (כולם אמתיים!) הוא מוטיב הנקמה. כולם מקרים של אנשים שנקמו נקמה רומנטית בבן זוג שאכזב.

נקמה במי שבגד או פגע בנו היא יצר עתיק, נפוץ ואוניברסלי, אך למרות זאת הוא נחשב לתכונה לא בריאה ואף חולנית בימינו, ושייך להיסטוריה העתיקה (של עין תחת עין). אך מסתבר שיצר הנקמה, לפחות בשדה הרומנטי, עדיין קיים בהיקף רחב.

מדוע אנשים נוקמים בבן זוגם? במחקר שנערך בקנדה בקרב 96 סטודנטים לפסיכולוגיה (ופורסם במאמר שכותרתו: (Payback: The parameters of revenge in romantic relationships נמצא כי הסיבה הראשונה לנקמה בבן זוג היא הפרת חוקי היחסים הזוגיים ביניהם (75.3%), הסיבה השנייה לנקמה היא בגידה (42.4%), כולל אפילו נשיקות ופלירטוטים. הסיבה השלישית היא חוסר תגובה מהצד השני (21.2%) (כשבן הזוג מתעלם ממך או מפנה לך כתף קרה) והסיבה הרביעית היא חשיפת מידע אישי (16.5%). אגב, נשים נמצאו במחקרים כנקמניות יותר לגבי בגידה רגשית, וגברים – לגבי בגידה מינית.

הנוקמים, מסתבר, נוהגים ב'הגינות' רבה, והם נוקמים בדרך דומה לזו שבה נפגעו. רובם מפרים את חוקי היחסים. רבע מהם בוגדים בבן הזוג כנקמה בו ורבע אחר חושפים עליו מידע אישי בפני אחרים. 

מה מקווים הנוקמים להשיג באמצעות נקמתם? רובם (81%) מקווים שהנקמה שלהם תוביל לשינוי בבן הזוג, 32% רוצים שבן הזוג יסבול, 31% מצפים ממנו לאמפתיה. אחרים חיפשו צדק, כבוד, לצאת "פיטים" וצבירת כוח ביחסים. 

היקף ומנעד הנקמות הוא בלתי מוגבל – החל מרכילות לא מזיקה, עבור בהרס רכוש ובגידה, ועד לעינוי, אונס ואף רצח. נקמה עלולה להיות בעלת השפעה שלילית מאוד על היחסים ואף לגרום לסיומם. נקמה עשויה מאידך להועיל ליחסים כשהיא סבירה ונורמלית, ובמקרים כאלה היא תוכל להשיב את תחושת האיזון וההוגנות בין הצדדים. אבל הכי טוב ליחסים, וזה הוכח מחקרית, זה לסלוח. במאמר הטרי “Should I stay or should I go?” Understanding the noninvolved partner’s decision-making process following infidelity שפורסם לפני חודשיים ב- Journal of Social and Personal Relationships של החוקרים Shrout & Weigel נטען כי אנשים שסלחו לבני זוגם על מעידות - נטשו את התגובות ההרסניות לטובת מעשים בונים, מה ששיפר את ההרמוניה והאמפתיה ההדדית בין בני הזוג. החוקרים מצאו כי אנשים שנוטים לא לסלוח לבני זוגם הם כאלה שבני משפחתם וחבריהם מסיתים אותם לעזוב את בני הזוג הסוררים.

* ד"ר דריה מעוז היא מרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה בחוג לניהול ארגוני שירות ובחוג למדעי ההתנהגות, מחברת הספרים "לדעת אהבה", "זוגיות: מדריך למשתמש" ו"הורות ללא מסכות".

לקריאת המאמר באתר "ישראל היום"