הרשמה אונליין
כניסת סטודנטים ומרצים
ייצוגן של הנשים החרדיות בבחירות המקומיות
אין במדינת ישראל אף מגזר שאין לו ייצוג נשי בפוליטיקה: בכנסת ישראל מכהנות שתי נשים ערביות, חברת כנסת אחת מהעדה האתיופית, שתי נשים דתיות לאומיות, חברות כנסת יוצאות ברית המועצות, נשים מזרחיות, מסורתיות וחילוניות גם הן מיוצגות באופן מכובד בכנסת ישראל. גם ברחבי העולם הדמוקרטי אין אח ורע לתופעה שבה נשים מקבוצות מיעוט אינן מיוצגות: נשים אפרו אמריקאיות מיוצגות בקונגרס האמריקאי, נשים בדרום אפריקה מיוצגות, נשים מוסלמיות מיוצגות בפרלמנטים ברחבי אירופה, אפילו נשים אירניות וטורקיות אשר פועלות במדינות לא דמוקרטיות זוכות לייצוג פוליטי בפרלמנט. רק נשים חרדיות אינן זוכות לייצוג פוליטי במפלגות ש"ס ויהדות התורה, דבר שהוא זכות בסיסית במדינה דמוקרטית ועל מדינת ישראל לעשות מה שביכולתה על מנת לתקן את העוול הזה. ההתעקשות של יהדות התורה וש"ס לא לשלב בשורותיהן נשים יוצר תקדים עולמי במדינות דמורקטיות וסמי-דמורקטיות והכל בתוך מדינה דמוקרטיה כמו ישראל ותוך התעלמות מוחלטת מכללי הדמורקטיה.
לכן, קריאות השמחה ממטה הבחירות של עליזה בלוך מבית שמש, טל אוחנה בירוחם, מרים פיינברג בנתניה, של עינת קליש רותם ושל נשים נוספות רבות מכל רחבי הארץ הגיעו השבוע לא רק אל תושבי העיר שבראשן הן עומדות אלא גם אל ציבור הישראלי הרחב שכן גל של נשים אשר עומדות בראשות ערים ורשויות מוניציפאליות טרם נראה במדינת ישראל אבל בבני ברק, ירושלים, ביתר עלית וריכוזי חרדים נוספים היו נשים שלא יכלו לשמוח שמחה מלאה ואמיתית.
כנגד כל הסיכויים, ניצחה בלוך בעיר שכמעט מרבית מתושביה הם חרדים, קליש רותם הביסה את ראש העיר המכהן יהב שכיהן בתפקידו במשך 15 השנים האחרונות וטל אוחנה שעדיין מתגוררת עם הוריה הגיעה לראשות העיר בה גדלה.
לצד קריאות השמחה הללו, ישנן נשים אשר הביטו השבוע בתופעה זו מהצד וליבן נכמר. שמחה מהולה בעצב ובתסכול רב, הציפו מחדש את המאבק של נשים חרדיות למען ייצוגן הפוליטי אשר קיבלו השבוע דוגמא נוספת לכך שניתן ורצוי להרבות בייצוג נשים בזירה הפוליטית בכלל ושל נשים חרדיות בפרט.
ביום הבחירות קראו נשים הפעילות ביוזמה "נבחרות" שקראו בבחירות 2013 לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות ש"ס ואגודת ישראל שאין ברשימתן נשים, לעשות זאת גם בבחירות המוניציפאליות והרשת הוצפה בתמונות של פתקי בחירות עם הכיתוב "לא נבחרות, לא בוחרות" שנשים חרדיות רבות כתבו על פתקי מפלגות שאין ברשימתן נשים כלל והעלו זאת כאות מחאה לרשת החברתית.
הכעס והתסכול החמיר עוד יותר לנוכח תמיכת אגודת ישראל במועמדותה של קליש לראשות עיריית חיפה. סרטון בו נראים בחורי ישיבה מחיפה רוקדים סביב קליש לאחר ההכרזה על זכייתה העלו תהיות מצד הפעילות החרדיות לגבי השמחה הגדולה שבדבר אישה הנבחרת לתפקיד ציבורי שכן אישה חרדית, בתפיסה הרבנית והציבורית, לא אמורה להשתתף בבחירות ולהתמודד על תפקיד ציבורי. את רמת הכעס המוצדק העלה ח"כ משה גפני שצולם מתקשר ומברך ארוכות את קליש על זכייתה ופעילות המאבק הציפו את הרשת החברתית בתהייה כיצד גפני מברך על היבחרה של אישה חילונית לתפקיד רם שכזה אך מסרב בתוקף לאפשר לנשים חרדיות להתמודד במפלגתו הוא.
אכזבה נוספת ספגו פעילות "לא נבחרות לא בוחרות" כאשר רחלי סלומון מורגנשטרן החרדית התמודדה למועצת העיר פתח תקווה ולא צלחה את אחוז החסימה. בשנת 2013 כשלה בפתח תקווה ורות קוליאן ואסתר והב שהתמודדה למועצת העיר טבריה לא נכנסה גם היא. בבחירות 2013 התמודדה שירה ג'רג'י למליאת מועצת העיר צפת ולא עברה את אחוז החסימה ועדינה רוחמקין, מיכל צ'רנוביצקי ומלכי חבשוש שהתמודדו למועצה בעיר החרדית אלעד נותרו מחוץ למליאת המועצה. גם רשימת הליכוד בבני ברק אשר הכילה בתוכה חילונים, חרדים ספרדים ודתיים לאומיים וקראה תיגר על העסקות הפוליטית החרדית הישנה, לא ראתה לנכון לשבץ ברשימתה למועצת העיר ולו אישה אחת.
למרות שלפני מספר שבועות בג"ץ פסק שעל אגודת ישראל החרדית לשנות את התקנון המפלגתי המפלה ולשנות את התנאי שבו "כל איש" יכול להציע את עצמו בפני וועדת הרבנים למונח "כל אדם", המאבק הזה יימשך עוד זמן רב אך הוא יזכה להצלחות מועטות ללא התערבות חיצונית של החברה הישראלית ומדינת ישראל. ההגמוניה הגברית בציבור החרדי על השדה הפוליטי לא יוכל להיסדק על ידי מאבקן של נשים בלבד היוזמות את הפעילויות באופן פרטי והתנדבותי.
על החברה הישראלית ומדינת ישראל לחזק את היוזמות הללו וללא בדרך כפייה משפטית כפי שנעשה בפרשת עמנואל. כפי שמדינת ישראל יודעת להגביר את מספר הסטודנטים החרדים באקדמיה ולהכשיר גברים חרדים למקצועות אשר יוציאו אותם אל שוק העבודה, כפי שצה"ל יודע להתאים את הסביבה שלו לחיילים חרדים, כך צריכה ויכולה מדינת ישראל לתמוך ביוזמות פרטיות של חברה אזרחית פנים-חרדית הנאבקת למען שוויון ודמוקרטיה.
*אשר יאיר סוזין הוא מרצה בחוג לתקשורת ופוליטיקה במכללה האקדמית הדסה ירושלים.
