מחקר חדש: 1 מכל 4 ילדים בגן נכשל בבדיקת סקר ראייה

במחקר חדש של החוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה בשיתוף עם לשכת הבריאות המחוזית בירושלים שנערך בטיפות חלב וגני ילדים באזור ירושלים, כ-24% מהילדים נכשלו בבדיקת סקר ראייה וקיבלו הפנייה לבדיקת המשך מקיפה אצל רופא עיניים. 

בנוסף, המחקר סקר את החלופות לשיפור המצב והעלה כי האפשרות הטובה והיעילה ביותר היא קיום בדיקות סקר ראייה בתחנות טיפות חלב שיבוצעו על ידי אופטומטריסטים או לחלופין באמצעות מיכשור רפואי מתאים.

מחקרים שהתקיימו בעבר בישראל מצאו כי בקרב 20% מהתלמידים בבתי הספר בכיתות הנמוכות, הראייה אינה תקינה. מיותר לציין עד כמה הדבר יכול להשפיע על מערכת החינוך והישגי התלמידים עצמם אשר אינם רואים טוב את הלוח. 

במחקר חדש שפורסם בכתב העת "הז'ורנל הישראלי לחקר מדיניות הבריאות", התקיימו בדיקות סקר ראייה ע"י אופטומטריסטים בקרב 1476 ילדים בגילאי 3-5 בטיפות חלב ובגני ילדים באזור ירושלים. 24% מהנבדקים נכשלו בבדיקת הסקר ובשל כך הופנו לבדיקות המשך מקיפות אצל רופאי עיניים. המחקר למעשה מצא כי ל-1 מכל 4 ילדים יש סיכוי להימצאותה של הפרעת ראייה מסוימת כבר בגיל הגן ולא רק בגילאי בית הספר. 

המחקר נערך על ידי אופטומטריסטים מהחוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה בהובלת פרופ' אריאלה גורדון שאג וד"ר הדס בן-אלי, בשיתוף עם ד"ר דינה צימרמן וד"ר חן שטיין-זמיר מלשכת הבריאות המחוזית בירושלים.

בדיקת סקר ראייה הינה בדיקה קצרה וחלקית אשר נעשית במגמה לכסות את מרבית האוכלוסייה מבחינת בדיקת ראייה בגיל טרום בית ספר. בבדיקות אלו מנסים לאתר ליקויי ראייה, כגון: קוצר ראייה (מיופיה), רוחק ראייה (היפרופיה), צילינדר (אסטיגמציה), עין עצלה (אמבליופיה), הפרש גבוה במספר של שתי העיניים (אניזומתרופיה) ופזילה. בישראל, ל-5% מהילדים בגילאי גן ישנה לפחות אחת מהפרעות הראייה הללו.

פרופ' אריאלה גורדון שאג, ראשת החוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה מסבירה עד כמה הבעיה חמורה ומדוע נתוני המחקר מדאיגים כל כך: "בישראל אכן מתקיימות בדיקות סקר ראייה בתחנות טיפת חלב בגילאי 3-5 שנים, הגיל המומלץ על סמך הספרות המדעית. עם זאת, בדיקות הראייה מבוצעות בשיטות שאינן עומדות בתיקוף קליני וכן הורים רבים אינם נענים להזמנה להביא את ילדם להיבדק. מצב זה יוצר תשתית של שיעור גבוה של ילדים אשר מתחילים בית-ספר ואינם אותרו כבעלי לקות בראייה". 

"בכיתות א' מבוצעת בדיקת סקר ראייה נוספת לילדי כיתות א', אך לדאבוננו שלב זה נחשב למעט מאוחר מידי בנוגע לטיפול בבעיות ראייה כדוגמת עין עצלה. כאשר "הושרשה" הבעיה הראייתית ולא טופלה בשלב מוקדם, קשה מאוד לתקן לקויות ראייה מסוימות". כמו כן, בדיקה זו נעשית באמצעות בדיקת חדות ראייה אשר נוטה לפספס ילדים רבים עם בעיה ראייתית מהותית, וכן תוצאותיה נשלחות להורי הילד בפתק הביתה ללא הסבר ישיר להורים אודות תוצאות הבדיקה וחשיבות בדיקת ההמשך. דבר זה גורר תקופת זמן נוספת עבור ילדים אלו ללא טיפול הולם להפרעה הראייתית".

המאמר סקר גם את היתרונות והחסרונות של המקומות בהם ניתן לבצע את בדיקות סקר הראייה הקיימות כיום מול חלופות אחרות ונראה כי תחנות טיפות החלב הן האפשרות הטובה ביותר לביצוע בדיקות אלו, בשל פריסתם הארצית הנרחבת, הנוכחות ההורית בבדיקה והתשתית הבנויה למעקב אחר הילד. עם זאת, הצוות בטיפות חלב מוצף בבדיקות מעקב וחיסונים של אוכלוסיית הילדים והמומחיות שלהם אינה בביצוע בדיקות סקר ראייה. לפיכך, יש צורך בתוספת של אופטומטריסט לכוח האדם בטיפות החלב.

ד"ר הדס בן-אלי, אופטומטריסטית, החוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה, מסבירה כי "החיסרון בחלופה זו היא העלות הגבוהה של כוח האדם ומכאן שישנה גם אפשרות שהבדיקות תתבצענה בעזרת מיכשור אופטי ולא ע"י משאב אנושי, והמחיר שבכך הוא פספוס ילדים עם היפרופיה "רוחק ראיה". העלות הנלוות להכשרה וגיוס אופטומטריסטים היא גבוהה מזו של רכישת מיכשור אופטי כתחליף לבודק, אך שתיהן עדיין מהוות חלופה טובה יותר למצב הקיים כיום.

היא מוסיפה: "אם נאמץ המלצות אלו ונטמיע פרוטקול לאומי מובנה לאיתור ילדים עם לקות ראיה בגיל המתאים ובעזרת התשתית הנכונה ייתכן ומדינת ישראל תעלה שלב במדרג הישגי הלמידה, ונוכל להפסיק להאשים את המורים בבעיות שיכלנו לפתור עוד טרם הגיע הילד לכיתתו של המורה. יתרה מזאת, יהיה צורך לעשות מסע פרסום רחב כדי לעורר מודעות בקרב הורים לילדי גן אודות החשיבות של בדיקות סקר הראייה בשלב מוקדם זה, זאת על מנת להעלות באופן משמעותי את שיעור ההגעה לבדיקות".

לקריאת כתבה בנושא מחקר בדיקות סקר ראייה בירושלים בעיתון ישראל היום (8.11.2019)
לקריאת כתבה מחקר בדיקות סקר ראייה בירושלים בעיתון כל העיר (15.11.2019)
לדף הבית של החוג למדעי האופטומטריה