• הפקולטה הבינתחומית לבריאות חברה ומדע / הפרעות בתקשורת M.A

  • אן אהרון

    ד"ר אן אהרון

    (Ph.D.)

    מרצה

    ד"ר אן אהרן היא מרצה לפסיכולוגיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים, בחוגים להפרעות בתקשורת ולמדעי ההתנהגות. 

    כמו כן, היא מלמדת פסיכולוגיה בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. השכלתה כוללת תארים ראשונים במתמטיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית; לימודי בלשנות ורומאניסטיקה; תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ודוקטורט בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית. 

    מבין תחומי העניין האקדמי שלה: מנגנונים קוגניטיביים המעורבים בחשיבה הֵקשֶרִית וסטראוטיפית; היבטים מודעים ובלתי מודעים של דעות קדומות; הממשק שבין חשיבה לשפה (סמנטיקה ופרגמטיקה); פסִיכו-נַרַטולוגיׇה והשפעת תפיסות הקורא על משמעות הטקסט הנקרא.

     

  • הפקולטה הבינתחומית לחברה וקהילה / פסיכולוגיה

  • אן אהרון

    ד"ר אן אהרון

    (Ph.D.)

    מרצה

    ד"ר אן אהרן היא מרצה לפסיכולוגיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים, בחוגים להפרעות בתקשורת ולמדעי ההתנהגות. 

    כמו כן, היא מלמדת פסיכולוגיה בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. השכלתה כוללת תארים ראשונים במתמטיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית; לימודי בלשנות ורומאניסטיקה; תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ודוקטורט בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית. 

    מבין תחומי העניין האקדמי שלה: מנגנונים קוגניטיביים המעורבים בחשיבה הֵקשֶרִית וסטראוטיפית; היבטים מודעים ובלתי מודעים של דעות קדומות; הממשק שבין חשיבה לשפה (סמנטיקה ופרגמטיקה); פסִיכו-נַרַטולוגיׇה והשפעת תפיסות הקורא על משמעות הטקסט הנקרא.

     

  • הפקולטה הבינתחומית לבריאות חברה ומדע / הפרעות בתקשורת

  • אן אהרון

    ד"ר אן אהרון

    (Ph.D.)

    מרצה

    ד"ר אן אהרן היא מרצה לפסיכולוגיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים, בחוגים להפרעות בתקשורת ולמדעי ההתנהגות. 

    כמו כן, היא מלמדת פסיכולוגיה בבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. השכלתה כוללת תארים ראשונים במתמטיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית; לימודי בלשנות ורומאניסטיקה; תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ודוקטורט בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית. 

    מבין תחומי העניין האקדמי שלה: מנגנונים קוגניטיביים המעורבים בחשיבה הֵקשֶרִית וסטראוטיפית; היבטים מודעים ובלתי מודעים של דעות קדומות; הממשק שבין חשיבה לשפה (סמנטיקה ופרגמטיקה); פסִיכו-נַרַטולוגיׇה והשפעת תפיסות הקורא על משמעות הטקסט הנקרא.