וולידציה של בדיקות לראיית עומק

הקדמה

סטראופסיס, ראית עומק (Stereopsis), הדרגה הגבוהה ביותר של ראיה דו-עינית (Antona et al., 2015) נמדדת קלינית ע"י בדיקות שונות. בדיקת TNO מכילה הפרדה אנגליפית בין העיניים ומטרות של נקודות אקראיות, ה-Titmus, Randot ו-Paul Harris (PH) Randot מכילים הפרדה וקטוגרפית בין העיניים ורק ה-PH מכיל נקודות אקראיות ללא רמזים חד עיניים לעומק. מחקר זה השווה את החזרתיות וההסכמה בין ארבעת הבדיקות.

שיטות

במחקר השתתפו נבדקים בריאים, בעלי חדות ראייה של 6/9 ומעלה, ללא פזילה במבחן כיסוי, נקודת התכנסות קרובה וכמות הסתגלות בטווח הנורמה. חדות ראיית העומק נמדדה שלוש פעמים בכל שיטה, באופן אקראי. החזרתיות נמדדה שוב לאחר 24 שעות עד שבוע לאחר המדידה הראשונית ב- 80 משתתפים. הסכמת הבדיקות נבחנה באמצעות מבחן קורלציה ואנליזת Bland & Altman.

תוצאות

במחקר השתתפו 123 נבדקים (27 גברים ו-96 נשים), בין הגילאים 19-35 (גיל ממוצע: 3.21 ± 23.02). ממוצע ראיית העומק הייתה 18.18 ± 32.37 66.3 ,± 71.95, 42.74 ± 38.29, 18.57 ± 25.23 עבור בדיקות הTNO, Titmus-, Randot ו-PH בהתאמה. בהשוואת PH עם בדיקות Titmus TNO Randot, 97%, 95%, ו- 97% מהתצפיות נפלו בטווח הביטחון של 95%. עם זאת, כל התצפיות היו בעלות הטיה שמעידה על כך שה-PH תמיד מודד ערך נמוך יותר מיתר הבדיקות. החזרתיות הגבוהה ביותר התקבלה בבדיקת ה-PH.

מסקנות

בדיקת PHנמצאה כחלופית לכל הבדיקות האחרות למעט TNO. עם זאת, ה-PH אינו מכיל רמזים חד עיניים, מודד ערך יותר נמוך ובעל חזרתיות גבוהה ולכן יותר מומלץ למדידת ראיית עומק בקליניקה.