מנחים: גב' דובל איבלין, ד"ר נצר אתי וגברת אינה מושניאט

הקדמה

ראייה ירודה לפי ההתייחסות המקובלת בישראל ולפי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), הינה חדות ראייה פחות מ- 6/18 או יותר טובה מ- 3/60 בעין הטובה יותר, עם התיקון המקסימאלי שלא ניתן לשפר בניתוח או בעזרת תרופות (Virgili & Acosta, 2006). שיקום ראייה מתקיים לשם שיפור היכולות של אדם עם ראייה ירודה לבצע פעילויות יומיומית, וקיום חיים עצמאיים (Virgili & Acosta, 2006). במחקר זה בדקנו האם הנבדק מעדיף עזרי ראייה שונים כתלות בגילו, בחדות הראייה המקסימלית שלו, ובמחלה שאובחנה אצלו.

שיטות

זהו מחקר רטרוספקיטיבי אשר בו איגדנו תיקי נבדקים במכון מגדל אור מסוף שנת 2014 עד נובמבר 2015.

תוצאות

ביצענו אנליזה ל- 388 תיקי נבדקים בטווח גילאים של 4-98 שנים, וחילקנו אותם לשלוש קבוצות לפי גיל 4-18, 19-64 ומעלה מ-65. נמצאה העדפה בבחירת סוג עזר הראייה כתלות בגיל (p<0.001), כך שבגיל יותר מבוגר היתה נטייה ברורה להעדפת מגדלת לעומת עזרים אלקטרונים (p<0.03), בעוד שנבדקים בגילאים 19-64 העדיפו את העזרים האלקטרונים על פני המגדלות ושאר עזרי הראייה (p<0.03). ביחס לבחירת עזר הראייה בהתאם לסוג המחלה נמצא קשר מובהק סטטיסטית אך ורק בנבדקים הסובלים מ- AMD שהעדיפו יותר מגדלות (p<0.005). לא נמצא קשר בין בחירת עזר הראייה כתלות בחדות הראייה.

מסקנות

כדאי להתאים ולהמליץ שימוש במגדלות לנבדקים בגיל 65 ומעלה ולחולי AMD. כדאי להרחיב את המחקר בעתיד בכדי לבחון האם ביצוע פעילויות יומיומיות (לדוגמה: קריאה/ צפייה בטלוויזיה) קשורה לבחירת עזר ראייה ספציפי.