סדר בדיקה של יתרות מיזוג אנכיות

הקדמה

בדיקת יתרות מיזוג מודדת את יכולת הורגנציה (vergence) על ידי הוספת כוח פריזמתי העולה בהדרגה, מול שתי העיניים. הבדיקה מודדת את כמות הכוח הפריזמתי העודף שהנבדק מסוגל להעמיס על המערכת ועדיין לשמור על מיזוג (Sassonov et al., 2010) ולכן חיונית להערכת היכולת הדו עינית (Antona et al., 2008). ניתן למדוד יתרות מיזוג הן בכיוון האופקי והן בכיוון האנכי. בבדיקת יתרות מיזוג אופקית, השיטה הקלינית הנפוצה הינה קודם לבדוק מיזוג שלילי (B. In) ולאחר מכן מיזוג חיובי (B. Out) מכיון שסדר הצבת הפריזמות משפיע על תוצאות הבדיקה. לגבי בדיקת יתרות מיזוג אנכיות, לא ידוע אם סדר הצבת הפריזמות משפיע על תוצאות הבדיקה. לפיכך, מחקר זה בחן אם סדר הצבת הפריזמות משפיע על תוצאות בדיקת יתרות מיזוג אנכיות.

שיטות

הנבדקים המתאימים חולקו לשתי קבוצות באופן רנדומלי. קבוצה א' נבדקה בבדיקת יתרות מיזוג B.Up תחילה ולאחר לפחות שעה בבדיקת יתרות מיזוג B.Dn. קבוצה ב' נבדקה קודם בבדיקת יתרות מיזוג B.Dn ולאחר לפחות שעה, בבדיקת יתרות מיזוג B.Up. תוצאות הבדיקות שהתקבלו השוו באמצעותT test מזווג דו זנבי.

תוצאות

במחקר השתתפו 30 נבדקים בריאים (15 גברים, 15 נשים), בין הגילאים 18- 35 (גיל ממוצע: 3.72±.0325) ובעלי ראייה דו עינית תקינה. בקבוצה א', ממוצע תוצאות הכפילות בבדיקת B.Up היה 1.07± 4.50 וממוצע ההתאוששות היה 0.98±3.27 בעוד ממוצע תוצאות הכפילות בבדיקת B.Dn היה PD1.32±4.17 וממוצע ההתאוששות היה PD1.30±3.10. בקבוצה ב', ממוצע תוצאות הכפילות בבדיקת B.Up היה PD 1.27 ±4.20 וממוצע ההתאוששות היהPD 1.11±3.07. בעוד ממוצע תוצאות הכפילות בבדיקת B.Dn היה PD 1.47±4.20 וממוצע ההתאוששות היה PD1.28±3.23. . לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטי בין הקבוצות (0.08 =P).

מסקנות

סדר הצבת הפריזמות בבדיקת יתרות המיזוג הורטיקליות אינו משפיע באופן מובהק מבחינה סטטיסטית או קלינית על תוצאות הבדיקה.