קוצר ראייה, לחץ תוך עיני וזווית הלשכה הקדמית

הקדמה

הטעות הרפרקטיבית הנפוצה ביותר היא קוצר ראייה (Pararajasegaram,1999). נמצא שקוצר ראייה גבוהפוגע בחוזק המכאני של מקטע העין הקדמי ולכן חלה עלייה בלחץ התוך עיני (Jiang et al., 2011). הגורם העיקרי לעליית הלחץ התוך עיני הוא סגירת זווית הלשכה הקדמית (Hollands et al., 2013), שהיא החיבור האנטומי בין הקשתית לגוף הציליארי .(Tornquist, 1958)במחקר זה נשווה את הקשר בין קוצר ראייה בינוני עד גבוה לעליית לחץ תוך עיני וגודל הזווית.

שיטות

המחקר בוצעעל עין ימין של 30 נבדקים (6 גברים ו- 24 נשים) בעלי קוצר ראייה, בטווח גילאים של 18-35 שנה (23.06 ± 3.51 שנים). בוצעו 3 בדיקות שונות ע"י 3 בודקים שונים: בדיקה אובייקטיבית של המצב הרפרקטיבי במכשיר אוטורפרקטומטר L80 (Luneau, France) בדיקת לחץ תוך עיני במכשיר NCT (Huvitz, South Korea) ובדיקת טומוגרפיה במכשיר Sirius (CSO, Italy) למדידתגודל זווית הלשכה הקדמיתועובי הקרנית, לצורך כיול הלחץ התוך עיני לפי עובי הקרנית (Masoud et al., 2015).

תוצאות

ממוצע קוצר הראייה שנמדד היה -5.50 ± 1.91D (טווח של -3.00עד-10.00D). ממוצע גודל זווית הלשכה הקדמית היה47.13 ± 4.10 מעלות (טווח של 40-57 מעלות), ממוצע הלחץ התוך עיני (מתוקן לעובי קרנית) היה 14.53 ± 2.58 מ"מ כספית (טווח של 9-20 מ"מ כספית). לא נמצא קשר ביןקוצר ראייה לגודל הזווית (r = -0.03), בין קוצר ראייה ללחץ תוך עיני (r = -0.04) ובין גודל הזווית ללחץ התוך עיני (r = 0.30).

מסקנות

אין קשר בין קוצר ראייה,לחץ תוך עיני וגודל זווית הלשכה הקדמית במבוגרים צעירים. יש לבצע את המחקר על יותר נבדקים בעלי טווח רפרציה וערכי לחץ תוך עייני גדול יותר לשם בחינת הקורלציה מחדש.