מיינדפולביס

בקרב הורים לילדים צעירים יש לעיתים קרובות חוסר מודעות לגבי הרגלי האכילה של עצמם.
התופעה בה התמקדתי מתרחשת בעיקר סביב הכנת הארוחות ופינוי השאריות.
הפרויקט בחן את התופעה בעזרת כלי מחקר עיצוב שונים: יצירת פרוטוטייפים וחלוקתם למשתתפי הפרויקט, שאלוני משתמשים, שיתוף פעולה (co.design) עם הילדים ומחקר משתמשים פעיל. כל אלה בדקו האם בעזרת כלים ייעודיים ניתן ליצור רגע של מודעות והתבוננות על פעולות האכילה האוטומטיות.
בכך הפרויקט איפשר לבחון את התחושות המתעוררות בקשר לאכילה האוטומטית המתלווה להכנת אוכל או לפינוי הצלחות אחרי הארוחה ולייצר דיאלוג בין האכילה האוטומטית לבין האכילה המודעת.
המשתתפים במחקר הצביעו על ההרגלים שלהם ואלה הובילו אותי לפיתוח של הכלים, אשר חזרו אליהם לשימוש נוסף, שבחן את יעילותם ואם אכן הם מצליחים להעלות מודעות ולשנות הרגלים.
המחקר מציף את העובדה שאנשים רבים אינם מודעים למידת השליטה או חוסר השליטה בהרגלי האכילה שלהם ועצם השימוש בכלים ייעודיים יכול לאפשר להם להכיר בהרגלים אלה, תוך נטרול תחושות אשמה או בושה, המתקשרים בדרך כלל לשיח של עולם הדיאטות.