שגרה חסרה

הטלוויזיה, בדומה ל”שולחן אוכל” המשפחתי, אוספת ומרכזת סביבה את בני המשפחה. בחרתי להציג אותה במרחב הזה, לפני שהיא נעלמת ומפנה מקום למספר ההולך וגדל של מסכים שמקיף אותנו מכל עבר. האם הטלוויזיה הינה שריד אחרון של התנהלות משפחתית?
הפרויקט מציג ארבע משפחות שונות הצופות בטלוויזיה. כל משפחה תקבל מרקע משל עצמה. בחרתי בצילום שמחבר בין שתי סוגות שונות, צילום תיעודי וצילום מבוים.
הסצנה מוצגת כמערכה תיאטרלית בבית המשפחה, אך נקודת המבט היא נדושה ומובנת מאליה, ומציגה אדישות ושעמום. בסיטואציה יומיומית, שאינה “גימיקית” או אקזוטית, הניגודיות הזו באה לידי ביטוי בצילום בסביבה הביתית של הגיבורים.