הבית של סוזן הוקם בשנת 2002 לזכרה של סוזן קפלנסקי. סוזן חלמה לעזור לבני נוער באמצעות אמנות. לאחר פטירתה ממחלת הסרטן הגשימו את חלומה ופתחו בשכונת תלפיות מקום עבודה ובית חם, הנקרא על שמה, בעבור נוער בסיכון.

המקום מחולק לשני אגפים: באגף אחד נמצא חדר העבודה, שבו לומדים הנערים והנערות ליצור במגוון חומרים, כמו זכוכית, חומר או צבע. כל אחד מן הנערים רוכש ניסיון ומקצועיות בעבודה עם אחד החומרים. באגף השני ממוקמת החנות המציגה את המוצרים שיצרו הנערים. המוצרים מוצעים למכירה לקהל המבקרים.

בחצי שנה האחרונה ליוויתי את הנערים והנערות מדי שבוע בזמן העבודה שלהם, והתפעלתי מן האתגר ומן הקושי הכרוכים בה: כל פעולה קטנה בתהליך היצירה דורשת ריכוז מופתי, דיוק ועדינות מרביים. מסירותם של הנערים והנערות לעבודתם ונכונותם לחזור שוב ושוב על השלבים השונים עד השגת התוצאה הרצויה, גם לנוכח המכשולים שבדרך, מעוררות השתאות.

במסגרת הפרויקט צילמתי פורטרט של כל נער ונערה. כל תצלום מבקש לאחות בין שני האגפים של הבית: בין חדר העבודה, החלק ה"מבולגן" שתהליך היצירה מתרחש בו - אזור עמוס בטקסטורות, בצבעים, בשברים ובמשברים - ובין האגף האחר - החנות - המקום הסטרילי, הנקי, האסתטי, שהמוצרים המוגמרים מוצגים בו לראווה.

ביקשתי שהאושר הממלא את הנערים כאשר הם צופים בגאווה ביצירתם בעת שהיא נמכרת בחנות, יהיה מנת חלקם גם כאשר יביטו בדיוקנאות שלהם, שיצרנו, במובן מסוים, במשותף.

סדרת הפורטרטים היא בבחינת המשכו של הקו המנחה את פעילותה של העמותה הנשענת על הרווחים ממכירת היצירות שיצרו הנערים במקום. הייחודיות של כל תצלום ותצלום משקפת את הייחודיות של כל אחד ואחת מן הנערים והנערות שזכיתי להכיר בבית סוזן.

צילום: קטיה בורינדין
עריכה: רוי מזרחי
איפור: רייצ'ל כהן