כתבה שפורסמה בבלוג "הארץ" על על עבודת הגמר "סצנות מזיכרון" של קטיה בורינדין, בוגרת החוג לתקשורת צילומית.

המסע שלי מתחיל בגיל 10. הוריי מחליטים לעזוב את רוסיה ולעלות לישראל. נדמה היה לי שאיני זוכרת דבר מאותם רגעים אחרונים שבהם התבקשתי להיפרד מהמשפחה ומהחברים ופשוט לקום וללכת. ללכת מבלי להביט לאחור, מתוך ציפייה לעתיד טוב יותר. העלייה לארץ גבתה מחיר כבד: ניסיתי לחנוק בכל כוחי זהות ושפה בכדי להרגיש שייכת. לאחר 15 שנים, הציפייה לעתיד ״טוב יותר״ מובילה אותי לחיפוש אחר עבר שנותר הרחק מאחור. בתיווכו של מבט בוגר ומקבל יותר, אני חוזרת שוב לעיר שבה נולדתי, ליפצק, למסע בעקבות הילדה הקטנה שנשארה שם. אני בוחרת לשחזר רגעים; לחזור לאותם מקומות שמעוררים בי שמחה מהולה בעצב וגעגוע רב.

לקריאת הכתבה המלאה באתר "הארץ"

סצנות מזיכרון סצנות מזיכרון | קטיה בורינדין