לימור בר-און, מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה"מבחינה תקשורתית יש כאן טיפול מאוד מדויק שערוץ 2 עושה בפרשת 2000 (ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס). ערוץ 2 יכול היה לפרסם את כל התמלילים במכה אחת ואז הסיפור היה מחזיק כמה ימים, אבל הם החליטו לפרסם את התמלילים במקטעים וכך למעשה הם מחיים את הסיפור ואף זוכים שלא כמו ברוב המקרים לפול-אפ תקשורתי מאסיבי מכל כלי התקשורת האחרים", מסבירה לימור בר-און, יועצת תקשורת ומרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה, בראיון לבני טוקר בערוץ 7 ומוסיפה: "חומרי חקירה חזקים משפיעים בדרך כלל בבית המשפט והם אינם זקוקים להמולה התקשורתית. אני מאמינה שככל שההדלפה יותר מאסיבית ואינטנסיבית, כך היא מצביעה על חולשת חומרי החקירה ולא להפך. בפרשת 1000 מבינים שיש יותר בשר בחקירה. אופן העיסוק התקשורתי בשתי הפרשות גורם לכך שהציבור מקבל תמונה מעוותת, במובן הזה שחומר שהוא יותר חקירתי מבחינה משפטית מקבל פחות סיקור וחומר חקירה שהמשפטנים לא יודעים בדיוק לאיזה סעיף הוא מתאים, מקבל הרבה יותר סיקור".

לצפייה בראיון המלא באתר ערוץ 7