"אני חי ואני חי. אני לא מדבר ולא שומע אז רואים והם כולם חושבים שאני עציץ". 

בתחילת החודש התקיים ערב מיוחד במינו בקיבוץ כפר עציון. ערב שהדגיש את הדרך המופלאה שעבר אבי ישראל במהלך השנים, כאדם עם אפזיה בעזרת צוות מרכז אדלר לאפזיה: חן קרניאל, רוני טוביה ומרים שורץ-שפירא.

בערב זה הציג אבי תערוכה של פסלים וצילומים שלו ובדרך זו סיפר את סיפורו האישי על החיים אם אפזיה. 

אפזיה הינה פגיעה נרכשת בשפה בעקבות פגיעה מוחית (שבץ, תאונה, חבלה וכו'). בעקבות הפגיעה, האדם עם האפזיה מתקשה להשתמש בארבעת הערוצים של השפה- דיבור, הבנת דיבור, קריאה וכתיבה. כתוצאה ישירה לכך מצטמצמת יכולת התקשורת שלו עם הסביבה.

בתערוכה, הציג צוות המרכז את המורכבות של האפזיה של אבי ואת השפעתה על ניהול שיחה עימו. בין היתר הדגיש הצוות את הדרכים בהן חברי הקיבוץ יכולים להשתמש כדי לשוחח עם אבי בצורה יעילה ומהנה. בנוסף הציגה מדריכת הצילום, רוני טוביה, את דרך הביטוי הייחודית של אבי באמצעות שפת הצילום.

ערב זה היה חוויה מופלאה של שיתוף פעולה בין מרכז אדלר לאפזיה לבין אבי, משפחתו וחברי הקיבוץ. הוא מסמל בצורה מרגשת את החזון של מרכז אדלר לאפזיה, להוות גשר בין האדם עם האפזיה לקהילה שלו.

סרטון זה מספר את סיפורו של אבי ישראל ומלווה אותו באותו ערב מיוחד: