טל חרס, סטודנט בשנה ד' בחוג לתקשורת צילומית במכללה החליט לתעד את מגפת הקורונה המתפרצת בישראל מקרוב. הוא ליווה את אימו, טכנאית הנשמה במקצועה, למחלקת הקורונה החדשה שנפתחה אז בבית החולים שערי צדק וצילם חומרים שהפכו לסרט תיעודי קצר ומרגש.

"שום דבר לא היה מתוכנן והדברים התפתחו", הוא מספר. "התחלתי לתעד בחודש מרץ, ממש בתחילת המגפה בארץ. לא ידעתי לאן זה ייקח אותי. תיעדתי צילומי סטילס וצילמתי על הדרך סרטונים וזה נתן לי את האופציה להמחיש מה קורה שם בפנים". שלושה ימים בתוך המחלקה ועוד שלושה חודשים של ראיונות, הולידו את הסרט התיעודי שלו ״אמא, אני והקורונה״.

הסרט עובר מהדמות האימהית של חרס אל תוך תוככי המחלקה, אל הצוות הרפואי והאתגרים שמחכים להם בטיפול בחולי קורונה. "בפעם הראשונה שנכנסתי זה היה מלחיץ, אתה מרגיש שכל מה שאתה נוגע בו יכול להיות מידבק. איכשהו הלחץ ירד כי נכנסתי עם אימא שלי", משחזר חרס.

קריאת הכתבה ב- Ynet אודות הסרט של טל וצפייה בסרט
דף הבית של החוג לתקשורת צילומית במכללה
פרויקט נוסף של טל חרס על הקורונה ואמו (פורסם בתחילת הגל הראשון 2020)

אביבה חרס, אמו של טל, במחלקת הקורונה. צילום: טל חרס