המכללה האקדמית הדסה אירחה בשבוע שעבר את הכנס השנתי היוקרתי של ארגון (APRIA (Asia-Pacific Risk and Insurance Association)), אשר מושך אליו מאות חוקרים מן האקדמיה ובכירים בתעשיית הביטוח וההשקעות מידי שנה.

החוג לכלכלה וחשבונאות במכללה האקדמית הדסה התמודד על הזכות לארח את הכנס וזכה בכבוד באחת התקופות המאתגרות ויוצאות הדופן שהעולם חווה ככלל וענפי הביטוח וההשקעות חווים בפרט. מי שהוביל את הזכייה היו יורם עדן וזיו כהן שמאמר שכתבו יחד, הוצג בכנס היוקרתי בסיאול לפני כשנתיים וזכה לשבחים רבים, כאשר יש שראו בו כאחד המאמרים החדשניים ביותר שנכתבו בנושאי פיננסים וביטוח.

הכנס יצא לפועל בשיתוף החוג לכלכלה וחשבונאות והמחלקה הבינלאומית במכללה וכלל מושבים בנושאי חדשנות וטכנולוגיה, השקעות, חשבונאות והשלכות הקורונה על תעשיית הביטוח והפיננסים ועוד. לכנס התקבלו כ- 40 מאמרים מתוך מאות שהוגשו.

בין המשתתפים בפאנלים היו אורחים מוכרים מחו"ל בתעשיית ההשקעות והביטוח ובכירים מהמגזר הפרטי והציבורי בישראל.

נושאים עיקריים שהועלו בכנס

ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון הביטוח והחסכון אשר התארח בכנס, הציג מאמר משותף שלו ושל פרופ' יהודה כהנא, והדגיש כי לחברות הביטוח וקרנות הפנסיה עשוי להיות תפקיד חשוב במימון המאמצים לשמירה על קיימות כדור הארץ. יש להם גם אינטרס כלכלי לעשות זאת ויש לייצר תמריצים כלכליים ומדידה חשבונאית שתתמוך בהשקעות סביבתיות.

ענת לוין, מנכ״לית בלקרוק ישראל, אמרה בפאנל: "חשוב שהמשקיעים המוסדיים בישראל יתנו דעתם על מדיניות השקעה שמביאה בחשבון את הסיכונים וההזדמנויות בעולמות ה-ESG. ניתן לראות כיצד מדינות העולם שמות דגש על העלות הכלכלית של סיכוני ESG - בתקופה בה הן מזרימות כספים רבים למשק לצורך יציאה מהמשבר".

רו"ח הילה גלוזמן, מנהלת מחלקת השקעות ושוק ההון ציינה כי אתגרי הפיקוח של רשות שוק ההון, בכל הנוגע להשקעות נכסי חוסכים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים, התעצמו בשנים האחרונות, זאת, בעיקר לאור הגידול בהשקעות אלטרנטיביות והגידול בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי המוסדיים בכלל.

בפאנל שעסק בחדשנות בביטוח, התייחס עופר ברנדט, האקטואר הראשי וסגן בכיר לממונה האחראי על חדשנות ברשות שור ההון, ביטוח וחיסכון לשני נושאים עיקריים. בתפקידו כאקטואר ראשי, ציין עופר כי "משיחות עם רגולטורים ממדינות אחרות עולה כי ישנה נטייה להתמקדות בסולבנסי בעוד ש IFRS17 נמצא מחוץ לתחום העניין שלהם. לדעתי גישה זו שגויה, ועליהם לראות בשני נושאים אלו באותה מידת החשיבות. שכן, אמון המשקיעים ובעלי עניין אחרים בדוחות הכספיים של החברות יתערער או יפגע. הרי שהדבר יחזור כבומרנג לרגולטור האחראי על התעשייה".

בנושא החדשנות, עופר ציין כי "הרשות נוקטת בגישה פתוחה ומכילה ומוכנה לערוך שינויים נוספים, על אלו שכבר נעשו, במטרה לקדם ולעודד חדשנות בתחומי הביטוח בישראל".

במסגרת הכנס התארח גם פרופ' דן וייס (אוניברסיטת ת"א) שטען כי אין מספיק תשומת לב במחקר האקדמי לאופן הדיווח של החברות הציבוריות על ניהול הסיכונים שלהם. גם חברות מובילות כמו טסלה, כוללות בדוחות שלהם לציבור אמירות כלליות, שאין להן תוכן אינפורמטיבי ממשי לציבור המשקיעים. זיו כהן (סמנכ"ל כספים במנורה ביטוח) טען במסגרת פאנל שעסק בנושאי הערכת חברות ופיננסים כי כאשר בוחנים השקעה בחברה פיננסית יש חשיבות גדולה היום בהבנה של יכולת טכנולוגית של החברה ויכולתה להתפתח.

בפאנל שעסק בקורונה, ניהול סיכונים וביטוח, ד"ר דני זאבי, ראש החוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסה, ציין כי לו חברות הביטוח היו מנהלות את משבר הקורונה מתוך שיקולים כלכליים בלבד, הן היו עושות זאת בצורה יעילה יותר מממשלות, הפועלות מתוך שיקולים שבחלקם לפחות הם פוליטיים. לדוגמא, חברות ביטוח יכולות לתמחר את הסיכון שבנסיעה לחו"ל לפי רמת הסיכון של הנוסע (גיל, מחלות רקע וכו') והנוסע מחליט אם לשלם את הביטוח ולנסוע על פי מידת הסיכון והחשיבות שהוא רואה לנסיעתו. לעומתן, ממשלות נוטות לסגור ולפתוח את שדה התעופה באופן גורף ולהתיר יציאות וכניסות בוועדות החריגים המחריגות בעיקר את מי שמקושר פוליטית".

דף הבית של החוג לכלכלה וחשבונאות
אתר הבית של כנס APRIA 2021
דף הבית של המחלקה הבינלאומית של המכללה האקדמית הדסה (אנגלית)