מחקר חדש שנערך בחוג למדעי ההתנהגות במכללה מצא ש-34% מהגולשים בפייסבוק חווים תשישות פיזית ומנטלית כתוצאה מהשימוש בפייסבוק ברמה שהוגדרה על-ידם כגבוהה ומעלה. עוד עולה מן המחקר כי ככל שהדימוי העצמי של הגולשים נמוך וככל שהם חווים יותר תחושת חוסר ביטחון בקשרים הבין-אישיים שלהם, כך הם חווים רמות גבוהות יותר של תשישות שנגרמת מהגלישה בפייסבוק. 

תשישות מדיה חברתית (Social Media Fatigue) מוגדרת כתחושה סובייקטיבית של עייפות פיזית ומנטלית, לאות, טרדה, חוסר נוחות, כעס ותסכול כתוצאה משימוש ברשתות חברתיות. מחקרים בתחום עד כה הראו שתשישות מדיה חברתית משפיעה על המוטיבציה לשימוש במדיה החברתית, כפי שבא לידי ביטוי בהפחתת השימוש ברשתות חברתיות ואף הפסקה מוחלטת שלו. 

מחקר חדש של ד"ר איציק אלפסי מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה שפורסם בכתב-העת Cyberpsychology: Journal of Psychosocial Research on Cyberspace, בחן את השכיחות של התופעה בקרב משתמשי פייסבוק ישראלים, ואת הגורמים הרגשיים-חברתיים המנבאים את תופעת תשישות המדיה החברתית.

במחקר השתתפו 294 משתמשי פייסבוק בישראל. מתוך ממצאי המחקר עולה, כי 34% מקרב המשתמשים חווים תשישות כתוצאה משימוש בפייסבוק ברמה שהוגדרה על-ידם כגבוהה או גבוהה מאוד. מפירוט תשובות הנבדקים עולה כי 19% מהמשתמשים דיווחו כי השימוש בפייסבוק גורם להם להרגיש מתוחים ועצבניים, 42% דיווחו כי קרה בעבר שהרגישו שהם צריכים הפסקה מפייסבוק. 31% מרגישים שהשימוש בפייסבוק צורך מהם יותר מדי אנרגיה מנטלית, 39% מרגישים תשושים אם הם נמצאים זמן רב בפייסבוק ללא הפסקה, ו-35% דיווחו שהם מרגישים מותשים אם הם נקלעים לוויכוח ארוך בפייסבוק.

נתונים נוספים במחקר, קשורים לתדירות השימוש בפייסבוק: 51% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי הם גולשים בפייסבוק למעלה משעה ביום, 64% הודו שהם נכנסים לפייסבוק במהלך שיעור בלימודים או ישיבה בעבודה, 40% דיווחו כי הם נכנסים לפייסבוק כאשר הם יושבים לארוחת ערב או צהרים עם המשפחה או בן/ת הזוג, 52% כאשר הם מבלים עם חברים, 84% מהמשתתפים דיווחו כי הם בודקים את הפייסבוק לפני שהם הולכים לישון, ו-70% בודקים מה חדש בפייסבוק מיד כאשר הם מתעוררים. 

ד"ר איציק אלפסי, החוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית הדסה מסביר: "ניתוח ממצאי המחקר העלה שככל שאנשים מרגישים יותר חוסר בטחון בקשרים בינאישיים הם חווים רמות גבוהות יותר של תשישות פייסבוק". 

ד"ר אלפסי מוסיף: "ככל שהדימוי העצמי של המשתמשים נמוך יותר ולא יציב הם חווים יותר תשישות פייסבוק. הסיבות לכך נעוצות בעובדה, שאנשים הסובלים מקשיים בקשרים בינאישיים ודימוי עצמי נמוך ולא יציב, נוטים יותר לעסוק בהשוואה חברתית ברשתות חברתיות ולחוש יותר חרדת החמצה ("FOMO") כתוצאה מהשימוש, מה שמגביר עבורם את התשישות הפיזית והמנטלית הכרוכה בשימוש ברשתות חברתיות בכלל, ובפייסבוק בפרט". 

לקריאת המחקר שפורסם באתר walla לחצו כאן