תכנית הנשיא למצוינות במכללה האקדמית הדסה נפתחה השבוע באירוע מרגש שהתקיים במכללה בהשתתפות פרופ' ברטולד פרידלנדר, נשיא המכללה שנשא דברי ברכה והשראה למצטיינים. האירוע נפתח עם הצגת סיפור גבורתו של ענר שפירא, הגיבור שהגן בגופו על צעירים שבילו במסיבת הנובה ומצאו מחסה במיגונית. ענר זרק בחזרה 7 רימונים שנזרקו למיגונית עד שנהרג. משה שפירא, אביו של ענר כיבד את הסטודנטים המצטיינים בנוכחותו וסיפר על האירוע במיגונית וכיצד המאפיינים הייחודיים של ענר באו לידי ביטוי במעשה שלו: "היסטוריון צבאי אמר לנו שבשום מקום בהיסטוריה הצבאית אין סיפור כזה, לא היה דבר כזה. במאמר מוסגר אני אספר שבאחד התרגילים בסיירת שאל הקצין את החיילים מה הם היו עושים אם היה נזרק פה רימון לחדר, אז ענר אמר 'אני הייתי תופס אותו וזורק אותו החוצה'. המפקד אמר לו שזו תשובה לא נכונה אז ענר ענה לו שזו תשובה נכונה".

 

 

אחד הסטודנטים במכללה שמשתתף בתכנית המצטיינים הוא ירנין פלד, מנהל הוולדרום בת"א. ירנין הוא סטודנט לתואר ראשון בניהול עם התמחות במערכות מידע. נוסף להיותו סטודנט מצטיין, ירנין הוא גם תושב קיבוץ בארי שניצל מהטבח של השבעה באוקטובר. ירנין סיפר איך מידי שבת הוא יוצא עם זוגתו לרוץ או לרכב ובאותו בוקר כשהם קמו, הוא אמר לה 'לא בא לי היום'. לכן, הם החליטו לצאת להליכה עם הכלבה וזה מה שהציל אותם: "באמצע ההליכה התחיל המטח של הטילים, נכנסנו לממ"ד ואז התחילו ההודעות הלא הגיוניות של מחבלים בקיבוץ ולא הבנו מה קורה. במשך 17 שעות יריות נון סטופ לכל עבר. ב-23:00 חולצנו תחת אש למתנ"ס בנתיבות".

 

בסיום האירוע נפגשו הסטודנטים עם גירמה אמרה, רץ המרתון הישראלי שייצג את ישראל באולימפיאדה בטוקיו ועתיד לייצג את ישראל באולימפיאדה הקרובה שתתקיים בקיץ בפריז. גירמה סיפר על הדרך שלו להתמקד במטרה מתחילת הדרך שבה נרשם בישראל בפעם הראשונה למרתון מבלי שהיו לו אפילו נעלי ספורט ועד היום שבו הוא אב ל-2 ילדים שרץ מידי שבוע 200 ק"מ ומתכונן לאולימפיאדה השנייה שלו: "המטרה שלי צריכה להיות ברורה. אם אני אציב לעצמי מטרה נמוכה, יהיה לי קשה לצאת מאזור הנוחות שלי. אני התחלתי לרוץ במקרה, הייתי במרכז הקליטה וראיתי עולה חדש ושאלתי אותו מה הוא עושה. הוא אמר לי שבעוד שבועיים יש מרתון ירושלים, אז אמרתי לו 'אני אבוא איתך'. מנהלת מרכז הקליטה רשמה אותי למרתון ואמרה לי שאני אקבל נעליים במרתון עצמו. לא היו לי נעליים והייתי צריך להתאמן. לא חיפשתי תירוץ. מצאתי זוג נעליים ליד הפח. הנעליים שהיו קרועות וחסרות ערך לבן אדם אחד, בשבילי פתחו הזדמנות".

צילום: הודיה טולידאנו