הרשמה אונליין
כניסת סטודנטים ומרצים
עדשה עכורה
המאמר נכתב ע"י ארזה פרוכטר וד"ר ליאת גנץ
ג', ילד בן 12 פעיל וספורטיבי למרות המשקפיים שהוא מרכיב, ביקש לאחרונה מאמו לקנות לו עדשות מגע. המשקפיים, הסביר, מפריעים לו מאוד במגרש הכדורגל. אמו נענתה לבקשה מיד. היא הלכה לבית מרקחת ושם, על המדף, מצאה עדשות מגע במרשם התואם את מרשם המשקפיים של בנה. היא קנתה את העדשות, בלי להתייעץ עם מטפל עיניים מוסמך (אופטומטריסט או רופא עיניים).
האם הסבירה לילד איך להרכיב את עדשות המגע ומה לעשות כדי לטפל בהן, אבל אינה בטוחה שהוא פעל בהתאם להנחיותיה. חודש לאחר שהחל להשתמש בעדשות התלונן ג' כי אחת מעיניו דומעת ללא הפסקה. זמן קצר אחר כך הוא התקשה לפקוח עין זו.
ג' ואמו הלכו לחדר המיון בבית החולים אסף הרופא, והתברר כי במרכז הקרנית בעין הפגועה התפתחה מורסה גדולה ומוגלתית. לאחר שאושפז במחלקת עיניים בבית החולים, הסבירו לו שהוא סובל מזיהום חריף כתוצאה מהשימוש בעדשות המגע. ג' טופל במשחות ובטיפות אנטיביוטיות מסביב לשעון. הפגיעה גרמה להיווצרות צלקת בלתי הפיכה בקרנית, שבגללה תידרש החלפתה בעתיד, על כל תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים הכרוכים בהליך.
מאז אושרה בישראל מכירת עדשות מגע מהמדף, ב-2005, התפתח שוק זה מאוד. לאחרונה החלו להימכר עדשות מגע גם באינטרנט, ובישראל פועלים כמה אתרים העוסקים בתחום. המכירות באינטרנט מסתכמות בכ-120 מיליון שקל בשנה והן מהוות כ-10% מכלל שוק עדשות המגע בישראל.
עדשות מגע הנקנות בבית מרקחת או דרך האינטרנט זמינות וזולות יותר מעדשות שאפשר למצוא בחנויות מתמחות, אבל רוב הציבור אינו מודע לסכנות הבריאותיות והכלכליות שכרוכות בקנייה כזאת. רבים קונים עדשות מגע באינטרנט בלי להיבדק על ידי אופטומטריסט או רופא עיניים, וכידוע לפני כל קנייה באינטרנט יש לוודא שמאחורי האתר המציע את הסחורה עומדת חברה אמינה.
השימוש בעדשות מגע כרוך בסיכונים בריאותיים, ולכן ברוב המדינות רואים בהן מתקן רפואי והן מצויות תחת פיקוח של מוסדות הבריאות הממשלתיים. עדשות מגע הנמכרות באירופה חייבות לקבל תו תקן אירופי (CE) ובארצות הברית הן זקוקות לאישור של מינהל המזון והתרופות (FDA).
עד 2005, עדשות מגע שאינן אופטיות (שהן עדשות לפי מרשם), שמשפיעות רק על צבע העיניים או על מראה העין, נמכרו בארה"ב ובאירופה מהמדף, ללא מרשם וללא פיקוח מקצועי. אבל סיבוכים רבים שנגרמו בעקבות השימוש בעדשות אלה הביאו לשינוי החוק בארה"ב ובאנגליה. מאז גם עדשות מגע לא אופטיות מוגדרות מתקן רפואי במדינות אלה. אוסטרליה וקנדה הנהיגו שינויי חקיקה דומים. עם זאת, יש מדינות באירופה, כמו איטליה, שאינן מפקחות על מכירות עדשות מגע. למרבה הצער, זה המצב גם בישראל.
בסקירה של 23 מאמרים מדעיים המתארים סיבוכים כתוצאה מהרכבת עדשות מגע שנקנו מהמדף, נמצאו 70 מקרים שבהם סבלו קוני עדשות בעולם מסיבוכים בין 1988 ל-2012. מרבית הסיבוכים אירעו מ-2001 ואילך- כלומר, מהרגע שבו החלה המכירה של העדשות באינטרנט. עד 2006, רוב הסיבוכים היו בארה"ב ואחרי 2006 הם אירעו באסיה ובדרום אמריקה. הסיבה לכך שדווחו פחות סיבוכים בארה"ב מאז 2006 קשורה ישירות בחקיקה שאסרה מכירה של עדשות מגע מהמדף ללא פיקוח מטפל עיניים מקצועי. בספרות לא מדווח על סיבוכים שהיו בישראל, אבל מכאן אין להסיק שלא היו מקרים כאלה. ייתכן שהיו, אבל לא פורסם דיווח עליהם בירחונים מדעיים בינלאומיים.
ב-55% מהמקרים שתוארו במאמרים המקצועיים, המשתמשים החלו להרכיב עדשות מגע בפעם הראשונה ולא קיבלו הנחיות בנוגע להרכבת העדשות ולטיפול בהן. ב-33 מקרים הקונים סבלו מדלקת חריפה בקרנית, שפגעה בחדות הראייה. אצל 31 מהם הפגיעה הייתה בלתי הפיכה. לפי מחקר אפידמיולוגי שנערך באוסטרליה, הסיכון לסבול מדלקת קרטיטיס מיקרוביאלית, הסיבוך החמור ביותר שקשור בשימוש לא הולם בעדשות מגע, בעקבות קנייה של עדשות מהמדף, גבוה פי חמישה מהסיכון לסיבוך דומה בעקבות שימוש בעדשות שנרכשו מאופטומטריסט מוסמך.
בארצות הברית ובצרפת עדשות מגע נמכרות תחת פיקוח זה עשר שנים. מאז הוכנסה מכירת העדשות לפיקוח דווח רק על מקרה אחד של סיבוך עקב הרכבה לא נכונה שלהן וטיפול לא הולם בהן, לעומת עשרות סיבוכים בשנים שקדמו לשינוי זה.
בארצות הברית עדשות מגע נמכרות תחת פיקוח של ה-FDA ושל נציבות הסחר הפדרלית (Federal Trade Commission). ה-FDA ממליץ לרכוש עדשות מגע מספק שאינו מטפל עיניים מקצועי רק אם בידי הקונה יש מרשם תקף ואם הקונה עבר בדיקת ראייה בשנתיים האחרונות. משך הזמן שבו מרשם למשקפיים או לעדשות מגע תקף משתנה ממדינה למדינה בארצות הברית. מדינות מסוימות דורשות לחדש את המרשם אחת לשנה, באחרות אין פרק זמן מינימלי לחידוש תוקף המרשם. עם זאת, החוק הפדרלי קובע שתוקף המרשם פג לאחר שנה. כלומר, כדי לשמור על בריאות העיניים, לא כדאי להזמין עדשות עם מרשם שפג תוקפו או שתוקפו עומד לפוג. יותר בטוח להיבדק שוב.
בעל עסק המוכר עדשות מגע לאדם שאין בידיו מרשם תקף, נוהג כאילו מדובר במוצר שאינו דורש מרשם. בארה"ב זוהי עבירה על החוק ולתקנות שקבעו ה-FTC וה-FDA. גופים אלה ממליצים להזמין עדשות מגע מספק מוכר ואמין.
עדשות מגע הן מוצר מורכב יותר מכפי שנדמה לאדם שאינו בקיא בתחום. לקונה מומלץ לבקש את העלון לצרכן שנלווה לעדשות המגע. העלון מכיל הוראות שימוש ומידע על הסיכונים שעלולים לנבוע משימוש בעדשות. אם אתר אינטרנט מציע למכירה עדשות מגע באופן בלתי חוקי, יש לדווח על כך ל-FDA באמצעות טופס ייעודי.
בארצות הברית, אתרים וחברות המפרסמים עדשות מגע כמוצר קוסמטי, או כמוצר הנמכר ללא מרשם, עוברים על החוק. גם עדשות מגע המיועדות לצרכים קוסמטיים בלבד נמכרות עם מרשם, שכן מדובר בהתקנים רפואיים הנתונים לפיקוח.
בתי עסק המוכרים עדשות מגע קוסמטיות ללא מרשם עלולים לתת הוראות בלתי מספקות בנוגע לאופן הטיפול בעדשות. שימוש בחומרי ניקוי שאינם מתאימים עלול לגרום לדלקות בקטריאליות, שעשויות להביא להתפתחות כיב בקרנית ואף לעיוורון. ההידרדרות עלולה להיות מהירה ומצב העין עלול להחמיר אפילו בתוך 24 שעות. בגלל החשיבות הרבה של אופן הטיפול בעדשות המגע ושל החומרים המשמשים לניקוין, ראוי לקבל הנחיות על השימוש בהן ממטפל עיניים מקצועי ולהישאר במעקב אצלו.
מטפל העיניים צריך לעקוב אחר כל מטופל, להתאים לו עדשות מגע ולעקוב אחר תגובותיו אליהן. התאמה לא נכונה של העדשות יכולה לגרום נזק חמור בעין, החל בשריטות בקרנית, דרך דלקת בקרנית, שעורה וחדות ראייה מופחתת וכלה בעיוורון. מטפל העיניים גם קובע את המרשם של העדשות, שאינו זהה למרשם של משקפיים. העדשות נוגעות בקרנית והמשקפיים רחוקים ממנה, ומכאן ההבדלים במרשם.
במחקר שנערך ב-2008 נבדקה היענותם של 151 סטודנטים מרכיבי עדשות מגע, שלמדו בברוקלין קולג', לתקנות ה-FDA. 43% מהם קנו עדשות מגע אצל אופטומטריסט או רופא עיניים, 55% בחנות כלשהי ו-22.5% באינטרנט. אלו שרכשו עדשות מגע אצל איש מקצוע נענו במידה רבה יותר לתקנות ה-FDA בנוגע לשמירה על הניקיון, בהשוואה לאלה שרכשו את העדשות דרך האינטרנט או בחנות.
במחקר מ-2011 שבו השתתפו 256 מרכיבי עדשות מגע שסבלו מדלקת קרנית הקשורה בעדשות (קרטיטיס מיקרוביאלי) נמצא כי כ-70% ממרכיבי העדשות האופטיות עקבו אחר ההנחיות לטיפול בעדשות. לעומתם, רק 13% ממרכיבי העדשות הקוסמטיות ידעו מהן ההנחיות לטיפול בעדשות מגע.
בישראל, למרות הפצרותיהם של איגוד רופאי העיניים ואיגוד האופטומטריסטים, אין חוק או תקנות המסדירים מכירת עדשות מגע. כך הולכים ומתרבים המקרים שבהם נדרש אשפוז בבית חולים בגלל שימוש לא נאות בעדשות מגע, שנקנות מהמדף ללא מרשם.
ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית קלינית, חברת ועד מועצת האופטומטריסטים ובוחנת בבחינות משרד הבריאות באופטומטריה. ד"ר ליאת גנץ היא אופטומטריסטית וראש התוכנית ללימודי תואר שני באופטומטריה במכללה האקדמית הדסה ירושלים
