הרשמה אונליין
כניסת סטודנטים ומרצים
המכללות כגורם המאפשר מוביליות חברתית
השאלה "מהי מטרת ההשכלה הגבוהה?" איננה זוכה לתשובה מוסכמת אחת. בדיון רב משתתפים שהתקיים בנושא זה לפני מספר שנים, העזתי להציע כי אחת ממטרותיה של המכללה שאליה אני שייך, היא לעזור לסטודנטים שלה לרכוש השכלה שתאפשר להם להתפתח ולהתקדם גם מבחינה חברתית, מקצועית וסוציו-אקונומית.
אחד המשתתפים, פרופסור מכובד וידוע לפילוסופיה, קפץ מיד והרעים עליי בקולו "ההשכלה הגבוהה איננה לשכת עבודה".
גישה ביקורתית זו כלפי המכללות, שהתפתחה עם השנים מלמדת על אי קבלתו של הייעוד האמיתי שלהן. כדי להבין את הייעוד הזה, צריך לחזור להתחלה. הקמת המכללות במדינת ישראל בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת העלתה את מספר הסטודנטים שלוקחים חלק בהשכלה הגבוהה. על עובדה זו אין מחלוקת. בדרך זו ניתנה הזדמנות אמיתית לרבים שדלת ההשכלה הגבוהה לא הייתה פתוחה בפניהם עד אז.
המהפכה הזאת באה לידי ביטוי לא רק בהעלאה דרמטית של מספר הסטודנטים הזוכים להשכלה גבוהה, אלא ביצירת מציאות חדשה שבה מכללות, במקביל לאוניברסיטאות, מספקות השכלה גבוהה ואיכותית לכל האוכלוסיות, כולל לאוכלוסיות הפריפריה השונות, החברתית והגיאוגרפית. כך, בצפון הארץ ובדרומה פרוסות עשר מכללות אקדמיות ציבוריות, וזאת בנוסף למכללות לחינוך.
כדי להבין מה עומד מאחורי הביקורת המרומזת בסגנון "ההשכלה הגבוהה אינה לשכת עבודה", צריך להבין שהביקורת, בין אם היא משקפת את עמדתן של האוניברסיטאות בישראל ובין אם לאו, נובעת מהמתח הקיים בין מחקר לבין הכנה לשוק העבודה, שקיים בהשכלה הגבוהה מאז ומתמיד.
המחקר חשוב כערך בפני עצמו וקריטי לצמיחה וההתפתחות של מדינת ישראל. אולם, לא ייתכן שכל הסטודנטים בישראל ילמדו באוניברסיטאות מחקר. המבנה של ההשכלה הגבוהה בשום מקום בעולם איננו בנוי בצורה הזו וחייבת להיות הבחנה בין סטודנטים שלומדים במכללות שהן יותר ממוקדות קריירה לבין אלה הלומדים באוניברסיטאות שממוקדות מחקר. עם זאת, זה המקום להדגיש שרבים מבוגרי המכללות ממשיכים ללימודים לתארים מתקדמים ומתקבלים לאוניברסיטאות הטובות בישראל, כך שגם כאן התפקיד של המכללות אינו חד מימדי.
כאשר מדברים על המכללות כממוקדות קריירה בלבד, יש בכך משום החמצה של הייעוד האמיתי שלהן. הסוגיה החשובה בדיון הזה היא מוביליות חברתית. נכון שאנו כמכללה שמים דגש רב על ההכנה של הסטודנט לשוק העבודה, אבל ההישג העיקרי שלנו הוא בכך שאנו מאפשרים לאותו צעיר או צעירה מהפריפריה להתקדם במעמד הסוציו אקונומי שלהם. אם לא השגנו זאת- נכשלנו בתפקידנו החברתי!
ולכן, אני לא מייצג לשכת עבודה וצר לי אם מישהו רואה זאת כך. אני רואה את תפקידנו כמכללה שמחויבת להעניק לסטודנטים לא רק כלים מקצועיים להשתלב בשוק העבודה אלא גם כלים להמשיך ללמוד ולהתפתח לאורך השנים, באופן שבמרוצת הזמן יעמיד אותם בנקודה כלכלית-חברתית גבוהה יותר מזו שהיו בה כאשר הגיעו אלינו ביום הראשון ללימודים.
איך אנו עושים זאת? על ידי תמיכה וסיוע, לאורך כל שנות התואר, גם מחוץ לכיתה. תמיכה שמאפשרת לסטודנט שבמקרים רבים נקודת המוצא שלו נמוכה יחסית, להגיע לאותם הישגים אקדמיים שיפתחו בפניו דלתות בעולם התעסוקה כמו גם בעולם האקדמי. המטרה היא להגיע לשיפור המעמד הסוציו-אקונומי אחרי סיום התואר. התנאי הבסיסי לכך כמובן הוא לוודא שהלימודים הינם ברמה אקדמית גבוהה ורלוונטיים לשוק העבודה, הן מבחינת המקצועות שאנו מלמדים והן מבחינת הכלים שעימם יוצא הבוגר בכל מקצוע ומקצוע.
