טראמפ יהיה נשיא מוצלח
אם תסריטאי בהוליווד היה מציע בעבר לעשות סדרת טלוויזיה על הבחירות בארה"ב, על בסיס האירועים שראינו בקרב הזה של קלינטון-טראמפ, היא הייתה נפסלת, הוא היה נזרק מכל המדרגות בשל בעיית אמינות גם עבור סרט בדיוני.
זה באמת נראה כמו משהו שנוצר בהשפעת סמי הזיה. מין רכבת שדים של עליות וירידות ותפניות בלתי אפשריות, שמתאימה לילדים שהולכים ללונה פארק ולא לאנשים מבוגרים.
השאלה החשובה ביותר שישאלו את עצמם האמריקנים, וגם אנשים בכל העולם, איך זה קרה? האם, בעקבות בחירתו של טראמפ לנשיא, ראינו את הדמוקרטיה הכי גדולה בעולם מתאבדת בשידור חי?
אמרו עליו שהוא ליצן, סטנדאפיסט, כוכב ריאליטי שהצליח להיבחר משום שהוא יודע להופיע בטלוויזיה, אבל אין לו כישורים לנהל מדינה. אבל, רגע, הרי בארה"ב המציאו את השיטה הזו של בחירות באמצעות הטלוויזיה, ויצרו את המושג של נשיאים טלוויזיוניים. כלומר, אם אתה לא עובר מסך, לא כריזמטי, לא מייצר שורות מחץ, אתה לא יכול להיות נשיא. היו אפילו קונספירציות שאפשר לייצר מועמדים באמצעות תוכנת מחשב, כלומר לקחת איזה יפיוף, שחקן קולנוע כריזמתי ולהריץ אותו לנשיאות.
ובכל זאת, אחרי ניסיון של כ-70 שנות טלוויזיה במערכות הבחירות, לא ראינו שאיזה מועמד מטורלל הצליח לזכות בנשיאות, בגלל שיש לו את התכונות האלה.
באופן שנראה אולי מפתיע, דווקא הנשיאים הטלוויזיוניים, כאלה שנבחרו בזכות המסך הקטן, הצליחו יותר בתפקידם. ג'ון קנדי, רונלד רייגן, ביל קלינטון וברק אובמה נתפשים כנשיאים מוצלחים. חוץ מקנדי שנרצח, הם גם זכו לכהונה שנייה.
דמויות אפורות יותר מבחינה טלוויזיונית כמו לינדון ג'ונסון ג'רלד פורד, ביל קרטר וגו'רג בוש האבא, הסתפקו בתקופת כהונה אחת. הסיבה לכך היא שגם את הנשיאות מנהלים באמצעות הטלוויזיה והיכולת להתמודד עם אתגרים וקשיים, מותנית ביכולת לגייס דעת קהל.
דונלד טראמפ, מתאים לדגם של נשיאים טלוויזיוניים. הוא בוודאי אחת הדמויות החזקות ביותר של מועמד, בעל סגולות טלוויזיוניות יוצאות מן הכלל במערכות הבחירות. יש לו את המראה הנשיאותי, הוא משדר עוצמה מנהיגותית על המסך, הוא כריזמתי ואמן שורות המחץ.
השאלה היא אם הוא יהיה גם נשיא טוב? אומרים עליו שאין לו ניסיון פוליטי. מה היה הניסיון הפוליטי של ברק אובמה כשנבחר? הוא שימש כסנטור במשך שנתיים בלי שניהל קודם לכן אפילו חנות מכולת.
אומרים על טראמפ שהוא פילג את הציבור האמריקני בקמפיין שלו ויצר שסעים שאי אפשר לאחות. על כך אמר מריו קאומו, מושל ניו-יורק בעבר שקמפיין זה שירה ולמשול זה פרוזה. גם טראמפ מבין את זה וכאשר יהיה נשיא הוא יאחה את הקרעים, משום שזו הדרך היחידה שלו להצליח.
ובעיקר, טראמפ נישא על גבי תמיכה של רוב הבוחרים בארה"ב וצריך לתת לו את ההזדמנות להוכיח שהוא זכאי לאמון הזה. בשיטה הדמוקרטית הציבור צודק גם כשהוא טועה.