אפזיה? שאל אותי מה זה ואיך אפשר לתקשר עם אדם החי עם אפזיה?

אפזיה היא לקות שקטה, לקות ללא מילים ושפה, לקות שלא שומעים עליה כי מי שלוקה בה מתקשה להביע את עצמו בצוריה מילולית - בדיבור ובכתיבה. בארץ נוספים כ 30000-4000 איש מידי שנה לקהילת האנשים החיים עם אפזיה ועדיין מעט מאוד יודעים מה עומד מאחוריה.

מה זו אפזיה? אפזיה הינה לקות תקשורתית נרכשת המופיעה באופן פתאומי בעקבות פגיעה מוחית ממוקדת המשפיעה על כל אופני השפה- דיבור, הבנה, שמיעתית, קריאה וכתיבה. פגיעה זו משפיעה על יכולתו של האדם לתקשר עם סביבתו; והיא ממסכת את היכולות הקוגניטיביות והחברתיות שנשארות שמורות.

מה יכול לגרום לאפזיה? אנשים, בכל גיל, אשר עוברים פגיעה מוחית מסוגים שונים בעקבות: שבץ מוחי, תאונת דרכים, גידולים או נפילה, יכולים ללקות באפזיה. הלקות נגרמת בשל פגיעה באזורי השפה במוח הממוקמים באונה השמאלית.

האדם מתעורר אחרי הפגיעה המוחית ומגלה להפתעתו כי קשה לו להגיע אל המילים שלו, הוא רוצה להגיד מילים מסוימות ויוצאות לו מילים אחרות (במקום לפתוח חלון הוא מבקש שיפתחו את הארון, במקום לבקש קפה הוא מבקש מרק, ולפעמים האותיות מתבלבלות והוא שומע את עצמו אומר מילים מוזרות או רק צלילים חסרי משמעות: "רציתי להגיד משהו וכל מה שיצא לי מהפה זה דה דה דה " (ל. חברת מרכז אדלר לאפזיה). התסכול הגדול נובע מכך שהם יודעים מה הם רוצים לומר ומרגישים לעיתים כלואים בתוך עצמם, מתקשים לבטא את רצונותיהם ומחשבותיהם בצורה בהירה.

אנשים החיים עם אפזיה מתארים כי הם חשים שהסביבה שלהם חושבת שהם "טיפשים", "מפגרים", "שיש לנו מחלה מדבקת". הם מתארים כי בגלל השקפה זו, "נמנעים מלשתף אותם בשיחות ולעיתים אף מדברים מעליהם".

עם זאת, חשוב לזכור, כי על אף הקושי שלהם לתקשר, לאנשים עם אפזיה אין פגיעה באינטליגנציה. כפי שאומר א', חבר מרכז אדלר לאפזיה: "אני רוצה שאנשים יידעו שהמוח שלנו טוב. אנחנו חושבים כמו אנשים רגילים, אנחנו לא טיפשים, קשה לנו לדבר".

לצפייה בכתבה שפורסמה באתר "מאקו"

לקראת חודש מודעות אפזיה שחל מידי שנה בחודש יוני שאלנו את חברי המרכז מספר שאלות לגבי האפזיה שלהם:

האם את נפגשת עם חברים?

"עכשיו פחות ופחות בעיקר עם משפחה ועם קצת אה חברים. אבל לא הרבה. פעם היה הרבה יותר. אנשים עזבו". (י.ג בת 50 חברת מרכז אדלר לאפזיה)

האם תשתתף בשיחה עם חברים?

"אם נמצאים כמה חברים עדיף לי לשבת בצד, אומר כן ולא. הם לא יודעים מה יש לי, בודדים יודעים". (י. בן 70, חבר מרכז אדלר לאפזיה)

מה היית רוצה שאנשים יידעו על אפזיה?

"שידעו שזה לא מדבק" (א. חברת מרכז אדלר לאפזיה); "אני מדברת לאט, קשה לי לכתוב אבל אני משתפרת כל הזמן". "הכי חשוב סבלנות. אני צריך זמן ואז אני יכול להסביר".

לכל אחד מאיתנו יש את היכולת לעזור לאנשים עם אפזיה לתקשר בצורה טובה ויעילה יותר, להפחית את התסכול התקשורתי שהם חשים במהלך שיחה, ולהרחיב את המעגלים התקשורתיים בהם הם יכולים ליטול חלק.

לפניכם מספר טיפים לתקשורת טובה ויעילה יותר עם אנשים עם אפזיה:

• צמצמו כמה שאפשר רעשי רקע בזמן השיחה.
• שמרו על קשר עין במהלך השיחה.
• דברו לאט, אך לא לאט מדי.
• השתמשו באינטונציה ברורה, בתנועות ידיים ובהבעות פנים מתאימות. עם זאת, אל תגזימו בכך - חשוב לשמור על הטבעיות של השיח.
• השתמשו במילים ומשפטים פשוטים ואל תקפצו מנושא לנושא.
• השתמשו בטוש ועט או לוח מחיק וכתבו עליו את מילות המפתח של המסר שלכם.
• כשאתם שואלים שאלה- שאלו שאלות כן / לא או כתבו מספר אפשרויות לתשובות- ובקשו מהאדם לבחור את התשובה המתאימה לכוונותיו.
• וודאו הבנה: במהלך השיחה עצרו מדי פעם כדי לוודא שהאדם הבין את דבריכם ושאתם הבנתם נכון את כוונותיו.
• עודדו את האדם עם האפזיה להשתמש באמצעים לא מילוליים - תנועות ידיים, הצבעה, עזרי תקשורת חלופיים כמו- פנקס תקשורת, אייפד, תמונות באייפון ועוד. 
• מעל לכל- פנו זמן לשיחה והיו סבלניים.

קרדיט: הכותבים הם דפנה אולניק, קלינאית תקשורת, מנהלת מרכז אדלר לאפזיה במכללה האקדמית הדסה ירושלים ורון דר, קלינאי תקשורת, מתנדב במרכז.