אתם שואלים את אותן השאלות והם עונים את אותן התשובות

אחד הנושאים המאתגרים כיום את המוסדות האקדמיים בישראל הוא אופן קביעת ציון הקורס ומתכונת הבחינות. בחלק ניכר מן הקורסים לתואר ראשון מהווה ציון הבחינה את ציון הקורס. עובדה זו משפיעה כמובן על הרגלי הלמידה של הסטודנט הישראלי.

יש לתת את הדעת לכך שהסטודנט הישראלי, הינו מבוגר יחסית לעמיתיו במדינות המערב, וברוב המקרים אף עובד למחייתו במהלך הלימודים. הסטודנט מתנהג באופן רציונלי, ומבין מהר מאד שכדי להשיג את הציון האופטימלי מבחינתו בקורס, די בכך שישקיע לאורך הסמסטר את המאמץ המינימלי הנדרש, ויתמקד בהכנה טובה למבחן. הכנה זו כוללת בעיקר פתרון של מבחנים קודמים שניתנו בקורס.

זמינות המידע הקיימת כיום, מאפשרת לסטודנטים לקבל בקלות יחסית, את המבחנים הקודמים ופתרונותיהם. במרבית מוסדות הלימוד אנו עדים ל"מרתונים" שחלקם מאורגנים ע"י אגודות הסטודנטים, וחלקם ע"י "מאכרים" פרטיים, שבהם נפתרים במפגשים מרוכזים בזה אחר זה המבחנים של שנים קודמות, וניתנים לסטודנטים "טיפים" לקראת המבחן הבא. חלק מהסימפטומים של תופעה זו הוא בשבועות האחרונים של הסמסטר. נוכחות הסטודנטים בקורסים השונים הנה דלה, שכן הם מתחילים כבר בהתכוננות לקראת המבחנים הנתפסים בעיניהם כקשים יותר.

לכאורה, אין במציאות זו כל פסול, שכן חזקה על מי שידוע לפתור עשרות שאלות שנשאלו במבחנים קודמים, שהוא אכן מבין ושולט בחומר. אולם, להרגלי למידה אלו יש מספר חסרונות בולטים: א) החומר שנלמד בצורה מרוכזת לקראת המבחן נשכח מיד לאחריו. ב) אם נבחן את "תוצרי הלמידה" נמצא שהסטודנט אמנם יודע את החומר הנלמד, לעתים אף מבין אותו, אבל לא יוכל ליישם אותו. זאת ועוד, בסופו של דבר נמצא שציון הבחינה משקף מצד אחד את יכולת השינון ו"התפיסה הצילומית" של הסטודנט, ומצד שני את רמת המקוריות של הבחינה.

ככל שבבחינה יכללו שאלות "חדשות" ולא מוכרות לסטודנטים כך הבחינה תיתפס כקשה יותר והוגנת פחות. כך נוצרת מערכת של ציפיות רציונליות המובילה לקיבעון, זחילה כלפי מעלה של ממוצעי הציונים, והשקעה נמוכה יותר של הסטודנטים בלימודים לאורך הסמסטר.

במאמר מוסגר נציין כי בקורסים המקוונים האיכותיים המוצעים ע"י האוניברסיטאות המובילות בחו"ל, נדרש הסטודנט לבצע מטלות ביניים מקוונות כמעט בסוף כל שיעור, כתנאי להמשך ההתקדמות בלימודים.

באוניברסיטאות בארה"ב נהוג לקיים מבחן ביניים (Midterm) קצר אחד ואפילו שניים בכל קורס במשך הסמסטר. מבחן ביניים זה הנערך בזמן ועל חשבון חלק מהשיעורים הרגילים, נועד להבטיח למידה רציפה של הסטודנטים. נוהג זה איינו ישים בישראל, הן בשל החובה לקיים מועדי ב' לכל מבחן שמשקלו בציון הסופי לתואר הינו משמעותי, והן משום שקיום מבחני ביניים בקורס מסוים פוגע בלמידה השוטפת בקורסים אחרים הנלמדים במקביל. בסופו של דבר נמצא שהפתרון לפיו ציון הבחינה הוא ציון הקורס, הינו נוח לסטודנטים ונוח למרצים. הבעיה היא, שבסופו של דבר הסטודנטים הם אלו ששכרם יוצא בהפסדם.

לקריאת המאמר באתר "הארץ"