כיצד ההתחממות הגלובלית משפיעה על משבר הפליטים?

מאת: מתן שטרית וזיו כרייף, סטודנטים בקורס "דיפלומטיה וניהול משברים בינ"ל" בהנחיית אריק סגל במסגרת תואר ראשון בפוליטיקה ותקשורת במכללה.

"פי 4 מלונדון, קרחון עצום התנתק מאנטרקטיקה" - ידיעה זו מלפני מספר שבועות אשר לא זכתה לתשומת לב מרובה בתקשורת, יכולה בעוד מספר שנים להשפיע בצורה משמעותית על מערכות חברתיות-מדיניות בכל העולם. חוקרים רבים הצביעו על הקשר העקיף בין שינויי האקלים להיווצרות סכסוכים ומשברים בינ"ל כגון משבר הפליטים באירופה. משבר הפליטים שהחל בהגעתם של קבוצות מסתננים קטנות גדל והחריף עד כדי הגעתם של מיליוני בני אדם לשערי וערי מדינות אירופה מאיים לשבש את סדר החיים הקיים ברבות ממדינות היבשת. האיחוד האירופי ככלל ומדינות אירופה בפרט עדיין לא מצאו פתרון אפקטיבי לטיפול במשבר ולא בחנו טיפול באחד ממקורות המשבר – ההתחממות הגלובלית.

התנתקות הקרחון מאנטרקטיקה מהווה עוד "כתובת על הקיר" שזוכה להתעלמות ממרבית מנהיגי העולם שאינם רואים או אינם רוצים לראות את הקשר בין שינויי האקלים להתפתחות משברים בינ"ל. מדענים רבים ביניהם אריק רייגנוט, מדען נאס"א מאמינים כי "זהו צעד נוסף בהתחממות הגלובאלית ותחילתו של משבר אקלימי קשה שבוחרים להתעלם ממנו". גם פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת קולומביה רואה "קשר בין התנתקות הקרחון להתגברות ההתחממות הגלובלית". משבר האקלים שנמצא בשיח העולמי כבר שנים, נגרם מעלייה בפליטת הפחמן הדו חמצני באטמוספרה וחסימת קרינת החום מהאטמוספרה החוצה אל החלל. לחסימת הקרינה ישנן מספר תופעות לוואי מסוכנות, עלייה בטמפרטורת כדה"א שגורמת לייבוש מאגרי מים ובצורות, עליית מי הים שגורמת להצפת ערי חוף ואיים והמסת קרחונים בארקטיקה ובאנטרקטיקה. כל אלו גרמו ויגרמו למיליוני בני אדם לעזוב לנדוד למדינות אחרות ממגוון סיבות: אובדן גידולים חקלאיים שלא ניתן להשקותם, הצפה של אזורי מגורים או בצורת – שתרמה להתפתחות מלחמת האזרחים בסוריה.

בניגוד למשברים אקלימיים לא צפויים כמו הצונאמי או רעידות אדמה בעולם, שבהן נתפסה האנושות לא מוכנה ועל המדינות הנפגעות היה לנהל את המשבר בעל כורחן, בכל הקשור להתחממות הגלובלית, מדענים מבחינים כי הגורם האנושי הוא שאחראי על הרעת המצב ויכול (וצריך) גם לתקנו. על ידי שינוי המדיניות הסביבתית במדינות העולם, יהיה ניתן להאט ואף למנוע את המשבר המתקרב. היסטורית, אפשר לשים את האצבע על מספר משברים אקולוגיים בהם היד האנושית הייתה משגת במניעתן. דוגמא לכך הוא משבר הנפט במפרץ מקסיקו בשנת 2010, בו כשלים אנושיים ואי עמידה בנהלים ותקנים הובילו למשבר אקולוגי אדיר ממדים.

ההבדל הבולט בין המקרים הוא שהגורם האנושי במקרה שלנו הוא עקיף, ואילו במשבר הנפט במפרץ מקסיקו הגורם האנושי היה הגורם הישיר לפגיעה בסביבה. בנוסף, הפגיעה במשבר האקולוגי שנגרם במפרץ מקסיקו הייתה מיידית ולא היה ניתן להיערכות קודמת. לעומת זאת, המשבר הסביבתי שאנו חווים מתרחש בצורה הדרגתית

לתקשורת ה"קלאסית" ולמדיה החדשה תפקיד מרכזי בהשפעה על דעת הקהל העולמית. כוחה של התקשורת ושחקנים לא מדינתיים כמו ארגוני סביבה שחוזים את אפקט המשבר העתידי שבהתחממות הגלובלית יכולים לעזור בקידום אג'נדה סביבתית לסדר היום ולניהול משותף של מקבלי ההחלטות. למרבית הצער, אין המצב כה מזהיר בשיתוף הפעולה העולמי. כחודש לפני התנתקות הקרחון פרשה ארצות הברית מהסכם האקלים שנחתם בפריז לפני כשנה וחצי - הסכם אשר נועד לשיתוף פעולה בהפחתת הפליטה של גזי החממה.

ניתוק הקרחון מאנטרקטיקה השוקל מאות אלפי טונות עלול להחריף את המשבר הסביבתי המתפתח על ידי עלייה חדה במפלס מי האוקיינוסים. כאשר הקרחון יפשיר ומפלס המים יעלה, מים ערים שלמות עלולות להיות מוצפות וכתוצאה מכך מאות אלפי אנשים יאבדו את בתיהם ויאלצו לנדוד למקומות אחרים. משבר הפליטים אמרנו?

אין ספק שבכל הקשור להתחממות הקוטב הצפוני, הזמן לרעת המין האנושי. אנו שואפים להגן על הסביבה כל עוד הדבר לא פוגע באיכות חיינו ולכן רובנו לא שמים את שמירת הסביבה בראש סדר העדיפויות שלנו וכתוצאה מכך ההתחממות הגלובלית מאיצה מיום ליום. על מנהיגי העולם (והתקשורת) להבין שלמרות שהנזק הסביבתי אינו נראה בטווח הקצר ואינו מהווה נושא בעל משקל אלקטורלי גדול, בטווח הארוך סכסוכים בין מדינתיים יחריפו כתוצאה ממלחמות על שטחי מחיה, מאגרי מים וקרקע חקלאית. התנתקות הקרחון אמורה להיות צפירת השכמה למנהיגי העולם להתאגד יחד ולפעול בהקדם למען שמירה על הקיום האנושי בטווח הארוך.