איך גנגסטרים יהודים כמעט רצחו את היטלר

חבורת גנגסטרים יהודים-אמריקאים יוצאים מארצות-הברית לגרמניה כדי להתנקש בהיטלר. כל אחד מהם מקבל תשלום של 2500 דולר לטובת המבצע. הם מחוייבים לדעת יידיש, כדי להבין גרמנית. הם יוצאים למשימה בשנת 1933, לפני תחילת המלחמה. שישה מיליון יהודים ניצלים.

זהו אינו סינופסיס לתסריט המשך לסרט "ממזרים חסרי כבוד" של קוונטין טרנטינו. זוהי המציאות כפי שגילה אותה פרופסור רוברט רוקאווי. המקור שלו למידע המדהים הזה הוא אחד הגנגסטרים שאמור היה להשתתף במבצע, שנפגש איתו לפני כשלושים שנה בקפה פיקאסו בהרצליה פיתוח. 

"ב-1933 פנה אלי אדם מכובד, יהודי שלא היה מעורב בשום פעילות פלילית, וביקש את עזרתי." מספר המקור, שכינויו בברנז'ה של הגנגסטרים היה דאטץ'. "הוא רצה שאפנה לכמה מחבריי מהעולם בעולם התחתון עם תוכנית להרוג את היטלר". 

אפשר לתאר עד כמה מופתע וסקפטי היה רוקאווי כששמע את הסיפור. את דאטץ', גנגסטר קשיש שפרש מעבודת הפשע, ראיין רוקאווי לטובת ספרו "אבל הוא היה טוב לאמו: חיים ופשעים של גנגסטרים יהודים" שראה אור במספר שפות. דאטץ' חי באותה תקופה בישראל. זו היתה פגישתם היחידה, רוקאווי מעריך שהגנגסטר היה באותה עת בן 80, והוא ביקש ממנו לא להשתמש בשם המשפחה שלו כל עוד הוא בחיים. "אחר כך נודע לי ששמו הוא גולדברג, וככל הידוע לי, הייתי האדם האחרון שדיבר איתו על הנושא".

פרופסור רוברט (בוב) רוקאווי, בן 80 בינואר הקרוב, הוא היסטוריון, מומחה עולמי בנושא גנגסטרים יהודיים. הוא כתב על היסטוריית היהודים בדטרויט, על מלחמת העולם הראשונה ועל מהגרים ופליטים יהודיים בארצות הברית.
רוקאווי נולד בדטרויט ארצות-הברית. הוא סיים דוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת מישיגן ב-1970. הנושא עליו כתב היה יהודי העיר דטרויט. אחר כך לימד במשך שנה באוניברסיטת טקסס ואז עלה לישראל ב-1971 והחל לעבוד באוניברסיטת תל אביב בחוג להיסטוריה של עם ישראל. רוקאווי לימד באוניברסיטה עד שנת 2008, אז יצא לגמלאות. כיום הוא ממשיך ללמד בתכנית הבינלאומית באוניברסיטה ולפרסם ספרים ומאמרים אקדמיים, כולם עוסקים באנשים הפשוטים, מהגרים וגנגסטרים, על רקע אנטישמיות ויהדות (גילוי נאות: פרופסור רוקאווי ואני שותפים לכתיבה ומחקר אקדמי).

"דאטץ' סיפר שאותו אדם שפנה אליו דיבר עם כמה מהגנגסטרים האחרים על זה. הם שנאו את הנאצים וידעו מה קורה ליהודים, והם היו מוכנים לנסוע לגרמניה ולעשות את העבודה". 

*למה זה לא קרה?

"לפני שנחתם חוזה רשמי, ג'יי אדגר הובר, ראש ה-FBI התחיל לרחרח ולשאול שאלות. הגנגסטרים חשבו שזה יהיה נבון להפיל את העניין. זה היה רע לעסקים. בהסתמך על מטרת המזימה, זה היה ממש חבל. דאטץ' נסח את זה כך: 'הלוואי שעשינו את זה והרגנו את הבן זונה, אתה יכול לדמיין, היינו גיבורים, הם היו נותנים לנו את כל המדליות' ".

רוקאווי הסקפטי נסע שנה מאוחר יותר לארצות הברית והתיישב בארכיון ה-FBI בוושינגטון. "ישבתי ליד שולחן והמתנתי שיביאו לי תיק, כאשר תיק על השולחן הסמוך לכד את עיני. זה היה תיק שכותרתו "אדולף היטלר". תהיתי מדוע יש לאף-בי-איי תיק על היטלר. פתחתי את התיק ומצאתי תזכירים, דו"חות ומכתבים המתעדים ניסיון של יהודים אמריקאים להתנקש בחיי היטלר ב -1933. הבנתי שדאטץ' דיבר אמת. התיק, מספר 65-53615, מפרט עלילה שעברה את שלב התכנון הראשוני, אך ייתכן שסוכלה על ידי משרד המשפטים האמריקני, בנסיון למנוע תקרית בינלאומית. לפי התיק הזה, אם אזרח אמריקני מתנקש במנהיג גרמני, גורמים רשמיים באכיפת החוק היו עשויים לעזור להציל את היטלר".

*איך נודע לממשל האמריקני שהגנגסטרים מתכננים להרוג את היטלר?

"סיפור הקנוניה להרוג את הקנצלר הגרמני הגיע לידיעת הממשל האמריקני באמצעות מכתב. ב- 23 במארס 1933, על גבי נייר לבן רגיל, פנה הכותב אל "שגריר גרמניה, וושינגטון". השגריר העביר את המכתב למזכיר המדינה קורדל האל ב- 28 במארס, והול העביר אותו ליועץ המשפטי לממשלה האמריקני הומר קאמינגס".

*מה כתוב במכתב?

"כותב המכתב ביקש מהנשיא רוזוולט שיגיב ביחד עם ממשלת גרמניה נגד מעשי הזעם והרדיפות שמתבצעות בגרמניה נגד היהודים. אם לא תצא הצהרה כזאת הוא ייסע לגרמניה וירצח את היטלר. הוא חתם בשם דניאל שטרן".

*זה בטח גרם לבלגן אדיר.

"דיפלומטים גרמנים דרשו חקירה מיידית ומלאה של האיום. יש לציין כי השגריר הגרמני, פרידריך וילהלם פון פריטוויץ', התפטר מהממשלה הגרמנית באפריל 1933, במחאה על מינויו של היטלר לקנצלר. פרנקלין רוזוולט היה במשרד רק כמה שבועות והיה דיכאון לאומי באמריקה. האירועים בגרמניה, בהם עלייתו של היטלר לשלטון, לא העסיקו כמעט את הממשלה ואת רוב הציבור האמריקני. היו נושאים דחופים יותר לדאוג להם". 

*ובכל זאת היה אפשר להתעלם מאיום כזה?

"לא. מה גם שיותר ויותר חברים מהקהילה היהודית באמריקה הגיבו למדיניות האנטישמית של היטלר בכך שהסתובבו ברחובות. מאות צבאו על הקונסוליות, העסקים והחנויות הגרמניות שמכרו מוצרים גרמניים. אלפים השתתפו בהפגנות מחאה ותהלוכות בניו יורק, בשיקגו, בקליבלנד, בדטרויט ובערים אחרות. באווירה זו, לקחו מאוד ברצינות את הכרזת המלחמה האישית של שטרן נגד היטלר. היועץ המשפטי לממשלה קאמינגס פנה אל ג'יי אדגר הובר, וביקש ממנו לאתר את דניאל שטרן ולעצור אותו".

אנשי ה-FBI יצאו לחפש ברחבי ארצות-הברית את דניאל שטרן העלום. לצורך העניין הם גייסו דמויות מפורסמות מהעולם התחתון של יהודי אמריקה, בהן מאיר לנסקי, באגסי סיגל, דאטץ', ושולץ ¬- כולם קשורים לעולם הרצח של ניו-יורק והם בעלי מוניטין רב-שנים שהתבסס על כך שהשתמשו באלימות כדי להגן על עצמם, על אינטרסים עסקיים או על הקהילות שלהם. 

"הובר הקצה את אחד מסוכניו הבכירים, דווייט ברנטלי, כדי לתאם את החקירה הלאומית" מספר רוקאווי. "אבל השמועות על דניאל שטרן עברו ממקום למקום. סוכנים בפילדלפיה חיפשו בספרי טלפון מקומיים, אך לא הופיע השם דניאל שטרן. הם אכן מצאו התייחסות לדניאל שטרן בספריית העיר. כשהגיעו אל הכתובת, אמר להם השרת שדניאל שטרן עזב את הדירה לפני יותר משנה ושהכתובת הנוכחית שלו אינה ידועה. לאחר מכן פנו הסוכנים לאנשי קשר של כנופיה יהודית לצורך קבלת מידע. מקס "בו-בו" הוף, ששלט בעולם הפלילים של פילדלפיה באותה עת הציע לשתף פעולה. הוא דיבר עם הסוכן האחראי לחקירה במשך כמה שעות, אבל לא זכר את הפגישה עם שטרן או הכיר מישהו אחר שפגש את האיש. כולם שם טענו שמעולם לא שמעו על שטרן או על תוכנית להרוג את היטלר. עם זאת, כמעט כולם התרשמו מהתוכנית וחשבו שזה "רעיון נהדר". פתאום חשבו שהאיום הזה לא היה רציני." 

אבל אז הגיע עוד מכתב. בחודש אפריל מחלקת המשפטים קיבלה תרגום מגרמנית למכתב שהגיע לשגרירות גרמניה ובו נכתב "שמעתי שיחה בין כמה יהודים בניו-יורק. נודע לי כי יש מבצע פעיל להתנקש בחייו של הקנצלר אדולף היטלר, וכי יהודי אמריקני צעיר כבר נבחר כדי לבצע את הרצח הזה. היהודים בשיחה התלהבו מתכנית זו. אני מודיע זאת לכם כדי שאם אפשר, תסכלו את התכנית". על ההודעה היה חתום C פורטוגל.

רוקאווי מספר שהובר נכנס שוב לפעולה והורה לאנשיו להמשיך לחפש את שטרן ואת אותם יהודים הוללים. אבל כל רמז הוביל למבוי סתום. בינתיים קיבל האגף הפלילי מכתב ב- 27 במאי מהשגרירות הגרמנית בו נכתב על ידי אדם השוהה במלון סן קרלוס בפיניקס, אריזונה, כי "הוא שמע שני יהודים אומרים שהיטלר יירצח בין מאי לספטמבר 1933 על ידי סוכן יהודי מניו יורק". הרצח יתבצע כהרעלה או ביריה. "יהודי אמריקאי צעיר כבר נבחר לעשות את המעשה", כתב השולח במכתבו. סוכנים מלוס אנג'לס נשלחו מיד לפיניקס לראיין את השולח, אנטי-יהודי ותומך בהיטלר, שלא רצה לדבר על המכתב ששלח.

"ב-2 בספטמבר קיבל הובר את הדו"ח הסופי" מספר רוקאווי. "נכתב שם שלא נמצא כל מידע מוגדר להתנקש בהיטלר, ולפיכך התיק נסגר. אם השגרירות הגרמנית תקבל מידע נוסף, התיק ייפתח מחדש". 

כשחזר רוקאווי לישראל התקשר לדאטץ' כדי להתייעץ עמו על הממצאים ממשרדי ה-FBI. דאטץ' טען שלא פגש לעולם את שטרן וייתכן שמדובר במשוגע שאכן חשב להרוג את היטלר. "דאטץ' אמר שבקיץ ההוא של 1933 כל הגנגסטרים רצו להרוג את היטלר ואם מישהו מהם הגיע לגרמניה, הוא היה צריך לעמוד בתור כדי לירות בצורר. היו יותר מתריסר ניסיונות להרוג אותו והיתה עליו שמירה סוגרת. הוא היה חסין לכדורים. השטן היה שומר הראש שלו. בסופו של דבר, האיש שיכול היה להרוג את היטלר, הוא היטלר עצמו".

לקריאת הכתבה במגזין "החיים הטובים" (אוקטובר 2018)

*ד"ר מאיה גז היא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים ובאוניברסיטת תל-אביב.