כל מה שרציתם לדעת על עיוורון צבעים

דמיינו לעצמכם מה היה קורה אם יום בהיר אחד כל העולם שסביבכם היה מאבד את צבעוניותו והייתם רואים רק גוונים של שחור אפור ולבן. 10 אנשים מתוך מליון אינם צריכים לדמיין מצב כזה, שכן, כך הם רואים את העולם. מצב זה מוגדר כעיוורון צבעים מוחלט ולרוב נגרם כתוצאה מפגם גנטי, מולד, שפוגע בתאי הרשתית (פוטורצפטורים מסוג מדוכים) המאפשרים קליטה של אורכי גל שונים (צבע) או כתוצאה מפגיעה נרכשת בקורטקס הראייתי (במוח).

ליקוי מסוג זה הוא נדיר ורוב הליקויים בראיית צבע מאפשרים תפקוד סביר, עד כדי כך שלעיתים הלוקים בהם אינם יודעים שאין להם ראיית צבע תקינה. ליקויים בראיית צבע עלולים להיגרם גם כתוצאה ממחלות שונות הפוגעות בעצב הראייה, מחומרים כימיים, תרופות מסויימות (אם כי לרוב מצב זה הוא הפיך) ואף כתוצאה משינויים של הגיל. מיקום וסוג הפגיעה משפיע לא רק על היכולת לזהות צבע אלא עשוי לגרום גם לליקוי בחדות הראייה ולעיתים אף לסינוור מוגבר. 

הצבע מוסיף יופי, משפיע על טעמים וריחות, נקשר לרגשות ולמשמעויות שונות, מושך תשומת לב אך בעיקר מהווה בסיס להשרדות (זיהוי ואיתור של אוכל, רבייה, הסוואה וכו).

ראיית צבע תקינה, טריכרומטית, מאפשרת לראות כמות עצומה של צבעים (יותר ממליון), הודות לרשתית, שם מתבצעת קליטה של אוכי גל שונים באמצעות שלושה סוגים שונים של קולטנים בשילוב עם תהליכים מאוחרים יותר במערכת הויזואלית, ביניהם הקורטקס הראייתי, שמאפשרים שילוב של מידע המגיע מהקולטנים במנגנון של ניגודיות.

ליקוי בראיית צבע יכול להופיע בצורות שונות שכן חומרת וסוג הליקוי מגוונים. אדם עם ליקוי חמור בראיית צבע שאינו רואה צבע כלל (כפי שתואר קודם לכן) נקרא מונוכרומט. ליקוי חמור פחות, נקרא דיכרומט ואנשים עם ליקוי זה רואים צבעים, אך באופן שונה מאנשים עם ראיית צבע תקינה שכן יש להם רק שני סוגים של קולטנים מתפקדים (ולא שלושה). הליקוי הקל ביותר וגם השכיח ביותר נקרא אנומלוס טריכרומט. במצב זה, כל שלושת סוגי הקולטנים קיימים אך סוג אחד לא מתפקד באופן יעיל ויוצר מצב שבו אין הפרדה טובה בין צבעים מסויימים ולכן הם יראו דומה.

סוג הליקוי מושפע מסוג הקולטן או הקולטנים הפגועים ונהוג להבדיל בין שני סוגים: אדום-ירוק, שמתאפיין בקושי להבדיל בין גוונים מסוימים של אדום וירוק. זהו הליקוי התורשתי השכיח ביותר אצל גברים (כ – 8%) המוכר גם כדלטוניזם ועובר דרך האם (X-linked).

כחול-צהוב, מצב נדיר, לרוב נרכש, אם כי יכול להיות כתוצאה מפגם גנטי, המתאפיין בקושי להבדיל בין כחול וירוק וראייה של הצבע הצהוב כאפור בהיר או כסגול.

אף על פי שהליקוי עלול להגביל תפקודים מסוימים ולהשפיע על בחירת עיסוק (טיס, חשמלאות, שיט, ציור וכו), רוב עיוורי הצבעים יכולים לנהל חיים בריאים ושלמים ללא כל בעיה, שכן גם במצבים שלכאורה מצריכים שימוש בראיית צבע, כמו נהיגה, קיים פתרון (ניתן לזהות את מיקום האור ברמזור מבלי להבחין בצבע האמיתי).

קיימות בדיקות שונות לאיתור ואבחון של סוג הליקוי וחומרתו, אך עדיין לא נמצא טיפול לליקוי התורשתי היות שאין אפשרות לתקן או להחליף את הקולטנים הפגומים, אך ישנן חברות שמציעות משקפיים מיוחדים המאפשרות שיפור של תחושת צבע לאנשים להם יש ליקוי מסוג אנומלוס טריכרומט באמצעות טכנולוגיה המסננת את אורכי הגל שגורמים לבלבול בין הצבעים השונים. התחושה המתקבלת היא "חידוד" (הפרדה) של צבעים שניתן היה לראותם גם קודם, אך הופרעו על ידי "רעש" של אורכי גל נוספים. יתכן שבעתיד, עם ההתקדמות בתחום הביו טכנולוגיה והגנטיקה יתאפשרו שינויים בגנום, ועל ידי החדרה של וירוסים עם הגן המתוקן של הקולטן הפגוע אל תאים מתאימים, יווצרו קולטנים תקינים.

עד אז, אפשר להיעזר בכמה טיפים שיעזרו בחיי היום יום:

1. בחירת בגדים, יידעו את המוכר על הליקוי שלכם או הגיעו עם משהו שיכול לעזור לכם להבדיל בין הצבעים השונים. כיום, קיימות אפליקציות במכשירי הסלולר שמזהות את הצבע של הבגד על ידי צילום.
2. מידת עשייה בזמן בישול, ניתן להעזר במדחום שיספק אנפורמציה על מידת העשייה של העוף או הבשר.
3. מצב הטעינה של המכשיר הסלולרי או המחשב (ירוק – מכסימום טעינה, אדום – הבטרייה עומדת להתרוקן), לרוב, בנוסף לצבע יש גם ציור שמראה את מצב הסוללה. ישנם מכשירים שונים שניתן להפעיל אות קולי (צפצוף) כאשר יש ירידה במצב הטעינה.
4. מציאת מכונית במגרש חניה, השתדלו לחנות ליד מקום בו יש סימון קבוע. בנוסף, ניתן לתלות סרט בצבע לבן על האנטנה של הרכב לזיהוי.
5. צביעה וציור, מומלץ לכתוב על הטוש את שם הצבע. לילדים קטנים ניתן לעשות ציור שיגרום להבנה של הצבע. לדוגמא על טוש אדום לצייר תות.
6. מצגות והרצאות, כדאי לידע בעיקר את המורים והמורות ולבקש מהם שהכיתוב, הגרפים והתמונות יכתבו בצבע שחור על רקע לבן (בעבר כתבו על לוח ירוק וזה היה מקור לקושי אך היום מצב זה פחות נפוץ).
7. חנות ירקות, כדי להבדיל בין סוגים שונים (כמו במקרה של תפוחים) ניתן להעזר בכיתוב המפנה לזנים השונים.

ובכל מקרה, המשיכו את החיים כרגיל ותהנו ממה שקבלתם !

* לקריאת המאמר המלא באתר מאקו
** ד"ר רביד דורון היא מרצה בחוג למדעי האופטומטריה במכללה האקדמית הדסה.