שיפור טיפול בפציינטים על ידי שילוב של ניסיון קליני עם פרקטיקה מבוססת ראיות

רואת חשבון בת 37 סובלת מיובש החל משעות הצהריים והיא מבקשת מכם לנסות להתאים לה עדשות מגע אחרות. מטופלת בת 58 שאמה סובלת מAge related macular degeneration שואלת אתכם אם כדאי לה ליטול תערובת של ויטמינים למניעת המחלה. מדובר בשני מקרים שסביר להניח שנתקלתם בהם במהלך הפרקטיקה היום-יומית, ואולי אפילו בתדירות גבוהה. 

לכאורה שני מקרים לגמרי שונים, אך יש להם דבר אחד משותף. אותו דבר שבגללו מטופלים באים להתייעץ איתנו. הם מעוניינים בניסיון ובעצה המקצועית שלנו. זה נותן תחושת סיפוק עצומה כקלינאים להיות מסוגלים לתת עצה טובה בנושא בו אנו מבינים.

למרות שאנחנו שואפים תמיד לתעדף את הפציינטים ואת הצרכים שלהם, לעיתים קשה למצוא איזון בין שני דברים- צרכי הפציינט וטיפול מותאם אישית בהתאם לאופי וההעדפה מחד, וניסיון קליני עתיר שנים אותו אנחנו מנסים לשלב בקבלת החלטות בטיפול בפציינט מאידך. שניהם שיקולים חשובים בקבלת החלטות, אך אינם בהכרח מבוססים על שיטות מדעיות או ביקורת עמיתים קפדנית או ניסוי קליני רחב היקף. במילים אחרות, ההחלטות שלנו אינן תמיד מבוססות על בסיס ראייתי.

רפואה מבוססת ראיות- או פרקטיקה מבוססת ראיות משנה את פניהם של כמעט כל ענפי הבריאות. הגישה התקבלה בזרועות פתוחות בקרב אקדמאים, מוסדות אקדמאים, איגודים מקצועיים, ענפי ביטוח, וגופים ממשלתיים. ולא בכדי. פרקטיקה מבוססת ראיות דורשת חקירה או בדיקה קפדנית בכל החלטה קלינית. היא מחייבת אותנו, הקלינאים, לבחון את הספרות המדעית המקצועית ואת הניסויים הקליניים הרלוונטיים בצורה מבקרת. מחייבת אותנו לשאול שאלות בנוגע למטודולוגיה- אם היא הנכונה והראויה או שניתן היה לעשות בצורה יותר יעילה, לשאול שאלות בנוגע למסקנות- אם הן מבוססות על התוצאות שהתקבלו. היא גם דורשת מאתנו להשליך את המסקנות של המחקרים הללו למטופלים שלנו ולמקרה בו אנו מטפלים באותו הרגע.

מטרת העל של פרקטיקה מבוססת ראיות היא לגרום לקלינאי להתייחס בצורה אחרת / לחשוב אחרת בהליך קבלת החלטות טיפוליות, לבסס את ההחלטות יותר על עובדות מדעיות כדי בסופו של דבר, וזו התקווה, להעניק טיפול יותר טוב. השאלה היא כמובן, אם טיפול מבוסס ראיות הוא מדי קשוח מהבחינה שהוא אינו מותאם אישית ומתייחס בעיקר לממוצעים ולא מתייחס ליוצאי דופן outliers. במציאות, טיפול מבוסס ראיות אינו אמור להחליף את הצרכים של הפציינט או את ההתאמות שיש לערוך עבור הפציינט. במאמר של הרופא סאקט "רפואה מבוססת ראיות בפרקטיקה בפועל משלבת בין הידע הקליני עתיר הנסיון לבין העובדות הקליניות הקיימות במחקרים. ידע קליני בעצם מתייחס למיומנות הקלינית והיכולת קבלת החלטות שקלינאים מסגלים לעצמם עם הניסיון". מטרת פרקטיקה מבוססת ראיות הינה ליישם תוצאות של מחקרים קליניים ומאמרים מדעיים רלוונטיים בצורה שמשפרת את איכות הטיפול שניתן לפציינטים, מעבר להסתמכות רק על ניסיון אישי, בצורה שמעניקה טיפול יותר טוב. בסופו של דבר, זה מה שאנחנו רוצים להעניק למטופלים.

השנה החל לפעול בחוגים לאופטומטריה במכללה אקדמית הדסה ובאוניברסיטה בר אילן פרויקט Oculus הפועל מטעם פרויקט Erasmus+ של האיחוד האירופי שמטרתו לקדם ולהעשיר את תוכניות הלימודים באופטומטריה. הפרוייקט מקדם שיתופי פעולה בין המוסדות במדינת ישראל לבין מוסדות לימוד לאופטומטריה באירופה (נורבגיה, בריטניה, ספרד והולנד) ובהודו במטרה לייצר מערך הוראה אחיד שיאפשר חופש תעסוקתי במדינות החברות. 

אחת ממטרות העל של פרוייקט זה הינו חיזוק יכולות מדעיות וקליניות של סטודנטים לאופטומטריה להחלת פרקטיקה מבוססת ראיות במערך הטיפול בפציינטים. תכניות הלימוד בהליך שדרוג כדי להקנות בד בבד עם יכולות קליניות מתקדמות גם יכולות חשיבה וניתוח מדעי ואף יכולות לאתר מידע מדעי מהימן בנושאים קליניים רלוונטיים. מטרה שניה, בשיתוף פעולה עם המכללה לאופטומטריה הינה להקנות ידע יישומי בפרקטיקה מבוססת ראיות לקהילת האופטומטריסטים בישראל באמצעות סדנאות מעשיות שיתקיימו בעתיד הקרוב.

Sackett DL, et al. Evidence-based medicine: What it is and what it isn’t. BMJ. 1996;312:71-72.

מבוסס על ד"ר מיקאל דה-פלאיס מאתר החדשות Primary Care Optometry News. 

* פורסם במקור בעיתון "בגובה העיניים" בדמצבר 2017.

** ד"ר ליאת גנץ היא ראשת התכנית לתואר שני באופטומטריה ומדעי הראייה במכללה האקדמית הדסה ירושלים.