לישראל אין יותר תועלת משלטון החמאס בעזה

לאחרונה שמענו הצהרות מפיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שלמדינת ישראל ישנה תועלת מתחזוקת שלטון החמאס בעזה, אשר מייצר בידול בין עזה ליהודה ושומרון ובכך מחליש את הרשות הפלסטינאית ומונע הקמת מדינה פלסטינאית. בישיבת סיעת הליכוד בתחילת מרץ ראש הממשלה דיבר על כך בהרחבה וציין כי "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינאית, צריך לתמוך בחיזוק החמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינאים בעזה לבין הפלסטינאים ביהודה ושומרון". הוא אף אמר דברים דומים בראיון מיוחד שהעניק לעיתון ישראל בסוף השבוע האחרון לפני הבחירות האחרונות. 

אסטרטגיה זו של ראש הממשלה מתבססת על הנחה, כי הפלת שלטון החמאס וכניסת הרשות הפלסטינאית לשליטה ברצועת עזה בהכרח תאלץ את ממשלת ישראל להתחיל תהליך מדיני לקראת הקמת מדינה פלסטינאית בשטחי יהודה ושומרון ועזה. זאת כיוון שהמעצמות יטענו כי רציפות שלטונית של הרשות הפלסטינאית מייצרת תנאים להקמת מדינה פלסטינאית. דבר שלא ניתן לטעון כל עוד חמאס שולט בעזה ומבודל מהרשות הפלסטינאית ביהודה ושומרון.

אני מבקש לטעון כי הנחה זו לא תקפה עוד. למדינת ישראל ולראש הממשלה ישנה היום תמיכה יוצאת דופן של הבית הלבן, יכולת להגיע להסכמות והסדרים עם רוסיה, תמיכה, גם אם סמויה, של מדינות ערב הסוניות. האיחוד האירופי והאו"מ נחלשים. מדינת ישראל מתחזקת גיאו-פוליטית, כלכלית, טכנולוגית. 

אם ראש הממשלה מתנגד להקמת מדינה פלסטינאית, עליו לחתור לכך בגלוי, בעמידה איתנה מול הלחצים. אין צורך בחמאס שישמש כהצדקה להתנגדות זו. צדק לא סיפק ביטחון לאף עם בהיסטריה, ודאי לא ליהודים. הדבר היחיד שמספק ביטחון ליהודים זה עוצמה ואמונה בצדקת הדרך. אפילו עצם הקמת המדינה ליהודים נעשתה מתוך אינטרסים גיאופוליטיים כחלק מהמלחמה הקרה, ולא כי המעצמות פתאום התחילו לדאוג ליהודים והבינו כי מגיעה לנו מדינה אחרי רצח עם שעברנו. מי שחושב אחרת, לצערי לא למד היסטוריה די לעומק. 

אם בכל זאת נתניהו משוכנע שישנו צורך בנימוק ודוגמא שפלסטינאים לא יוכלו להקים מדינה שתבטיח בטחון לישראלים, הרי כבר די הוכחות ודוגמאות לכך: תוצאות ההתנתקות, תוצאות הסכם אוסלו, תוצאות האביב הערבי, המלחמות בסוריה, התוקפנות של אירן, המלחמה מול המדינה האסלאמית ועוד. אין צורך בתחזוקת חמאס כדוגמא נוספת, שבינתיים גובה חיים, גם ישראלים וגם פלסטינאים.

את חמאס יש למוטט. בכוח. להוריד את ראשי המנהיגים. זה ירתיע את האחרים לרבות חיזבאללה ואירן ותומכיהם באירופה וגם שחקנים עתידיים. הרי נכון הצהיר הקבינט בשבוע שעבר שאירוויזיון הוא לא שיקול, אלא רק ביטחון אזרחי ישראל הנו שיקול. כלומר אנחנו לא מתחשבים בדעת הקהל האירופית ובסיכון אזרחיהם הנמצאים בטווח הרקטות של חמאס. אז על ממשלת ישראל ליישם זאת גם בהקשר הרחב של הסכסוך ולא רק באירוע ספציפי. שחמאס ירים דגל לבן ויבין שלא כדאי בשום אופן להרים יד על יהודים. כי היהודים לא מוכנים לשום מחיר ניהול הסכסוך. גם בשבילנו חיים של כל משפחה וכל ישראלי זה מחיר גדול מדי. 

ואם חמאס יצא למערכה גדולה יותר, אז נלחם. אבל בואו נלחם כך שהמחיר לא ישולם עבור ניהול הסכסוך, אלא עבור סוף הסכסוך. 

עלינו להתנהג כמו מעצמה, ולא כמו מדינת חסות של ארה"ב. הרי לא יכול להיות שאנחנו חזקים רק כשיש לנו נשיא אמריקאי תומך. מה יקרה אם לא ייבחר שוב ב2020 או אף ב2024, ובמקומו ייבחר נשיא דמוקרטי עוין, אף יותר עוין מאובמה? שוב נספק הצדקות ונאמר לו את מה שהוא רוצה לשמוע בדמות "אנחנו מחויבים לשתי מדינות לשני עמים" בלי להתכוון לזה? כך גם לא נשיג את שלנו, גם נפגע באמינותנו וגם נמשיך לשלם את המחיר הגבוה של ניהול הסכסוך.

נוכחנו כי העברת שגרירות אמריקאית לירושלים עברה בשקט. והכרה אמריקאית ברמת הגולן עברה בשקט. והדפת האירנים בסוריה עוברת בשקט. אז למה לא בעזה? לא צריך לריב עם אמריקאים או עם הרוסים, צריך לעמוד על שלנו. כולם מבינים עקשנות. והרוב מבין רק עקשנות. יש לנו מספיק עוצמה פוליטית, צבאית וכלכלית כדי לעמוד על שלנו. יש לנו מספיק מה לתת, לא רק מה לקבל. 

השנה באופן סמלי ומרגש יום העצמאות התקיים באותו היום עם יום הניצחון על גרמניה הנאצית, ב9 במאי. זאת הייתה תזכורת משמיים שעצמאות היא תוצאה של ניצחונות והכרעות, לא של משא ומתן ועמלות ניהול הסכסוך.

* המאמר התפרסם גם במגזין האקטואליה המקוון "מידה". לקריאת המאמר באתר "מידה" 

אלכס סלסקי הוא מנכ”ל תנועת ישראל ביתנו העולמית, יועץ רה"מ בנימין נתניהו לשעבר, חבר בהנהלת ההסתדרות הציונית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים.